בנו של בעל האירוע היכה את המלצר לאחר שניסה לפנות את בקבוקי השתייה החריפה משולחנם של חבריו הקטינים. התוקף הורשע בהליך פלילי וכעת גם יצטרך לפצות את המלצר.
לפי כתב אישום שהוגש לבית משפט לנוער ב- 2010, לקראת סוף אירוע באולם "בית האצולה" בקריית גת, הגיע המלצר לאחד השולחנות כדי לקחת בקבוקי שתייה חריפה מקטינים שטרם מלאו להם 18. לדבריו של המתלונן, בנו של בעל האירוע, אז קטין, התנגד לפינוי הבקבוקים ותקף אותו באמצעות בקבוק וודקה. המלצר נחבל כתוצאה מהתקיפה בראשו ובזרועו.
נפגעתם עקב מעשה אלימות?
פנו ל-עו"ד נזיקין
לאחר שנתיים, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, בו נגזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי עקב תקיפה וגרימת חבלה לראשו של המתלונן, והוטל עליו לשלם לו פיצוי בסך 4,000 שקל. עניין הפגיעה בזרוע הושמט מהאישומים.
אלא שהמתלונן לא הסתפק בסכום זה, ובמאי 2012 תבע מבית משפט השלום בקריית גת פיצוי נוסף על נזקיו.
לדבריו, מיום התקיפה הוא מצוי בחשש שיותקף פעם נוספת על ידי אנשים זרים. הוא סיפר כי בעקבות הצלקות המכוערות שנותרו בראשו ובזרועו, הוא נאלץ לגדל שיער וללבוש חולצות ארוכות.
התובע, שכיום עובד כמוסכניק, הוסיף כי הצלקת בזרוע מפריעה לו להרים חפצים, וביקש לקבוע לו נכות תפקודית בשיעור של 10%. מעבר לפיצוי של כחצי מיליון על נזקיו הוא גם ביקש לחייב את הנתבע בפיצויים עונשיים בסך 200 אלף שקל כדי להרתיע אותו ואת הציבור מהתנהגות דומה.
הנתבע טען כי התובע כלל אינו סובל מנכות תפקודית או נפשית, וכי לא מגיע לו פיצוי נוסף מעבר לזה שקיבל במסגרת ההליך הפלילי ומביטוח לאומי, ששילם לו 15,694 שקל.
מעבר לכך, הוא טען שהאירוע נגרם באשמת התובע שיזם את הקטטה.
התובע לא אשם
השופט אבישי זבולון קיבל את טענת הנתבע, לפיה הרשעתו בהליך הפלילי מתייחסת לפגיעה בראשו של התובע בלבד. המשמעות היא שהתובע אינו יכול לתבוע את נזקיו בכל הקשור לפגיעה בזרועו במסגרת "תביעה נגררת", שבה הממצאים מפסק הדין הפלילי מחייבים את בית המשפט גם בהליך אזרחי.
מכאן שבכל הקשור לנזקי הזרוע, היה על התובע להוכיח מבראשית את נזקיו בהתאם לפקודת הנזיקין אך הוא לא הצליח בכך ולא הוכיח שהפגיעה בזרוע, ולמעשה בכלל, הותירה לו נכות תפקודית או נפשית.
גם הנתבע, מצידו, קבע השופט, לא הצליח להוכיח שהתובע אשם בנזקיו. בעוד שבחקירת המשטרה סיפרו הנתבע וחברו כי כלל אינם זוכרים את ההתרחשות, במסגרת התביעה הם טענו כי התובע הוא זה "שהתחיל" ונפגע במהלך ניסיונו של הנתבע להתגונן. הסתירות והספק באמינות עדותם, כמו גם פסק הדין הפלילי שבו הודה הנתבע כי ביצע את התקיפה ללא כל סיבה, הביאו את השופט לדחות כל ניסיון להטיל על התובע אחריות.
באשר לאמדן הנזקים, נקבע כי התובע הגזים והפריז בתביעתו לאובדן שכר, שכן מתלושי השכר שלו ניתן ללמוד כי שכרו דווקא הלך וגדל במהלך השנים.
גם התביעה לקבלת פיצויים עונשיים נדחתה, לאחר שנקבע כי הפיצוי במסגרת ההליך הפלילי סתם את הגולל על העניין העונשי.
בסופו של דבר הורה השופט לנתבע לפצות את התובע בסך של 93,600 עבור כאב וסבל, הפסדי שכר והוצאות רפואיות. בנוסף, חייב את הנתבע בהוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% מגובה הפיצוי.
- ב"כ התובע: עו"ד אורנה כלב
- ב"כ הנתבע: עו"ד רוית ווקס סלוקי
* עו"ד אייל מרדיקס עוסק בנזקי גוף
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין