שני בחורים, תושבי הצפון, פרצו למערכת הקידוד של yes ומכרו את שידורי הלוויין שלה באופן פיראטי ללקוחות שונים. הם לא התביישו לשווק את העסק הלא חוקי בפייסבוק, תוך שימוש בסימני המסחר של רשת הלוויין.
אחמד ועמאר חמודה, תושבי הצפון, הצליחו לפרוץ את מערכת הקידוד וההצפנה של שידורי הטלוויזיה של Yes וסיפקו ללקוחות שונים את השידורים באופן פיראטי, תמורת תשלום מוזל. השניים אף הקימו דף פייסבוק תחת השם "לוויני עכו", שפרסם את העסק הפיראטי שלהם.
לייעוץ בענייני קניין רוחני:
פני ל-עו"ד קניין רוחני
חברת די.בי.אס, בעלת שידורי הלווין, הגישה נגד השניים תביעה בביהמ"ש המחוזי בחיפה, בה דרשה בין היתר פיצוי של 800 אלף שקל על הפרת סימני המסחר שלה ועל הפגיעה בזכויותיה הקניינית. לחילופין היא עתרה לפיצוי של 1.9 מיליון שקל על עשיית עושר ולא במשפט, לאחר בירור הסכומים שהרוויחו הנתבעים ממעשיהם. שני הסכומים, טענה החברה, נמוכים והתבקשו מטעמי אגרה ושיקולי גבייה.
החברה גם עתרה לשלל צווים, בהם צו מניעה שיאסור על הנתבעים להפיץ את שידורי Yes ולהשתמש בסימני המסחר שלה וצו שיאסור עליהם להשתמש בציוד שלה שלא לצרכים פרטיים. היא אף ביקשה שכונס נכסים יתפוס את כל הציוד בו השתמשו הנתבעים לצורך פיצוח המערכת וישמיד אותו.
בית המשפט נעתר לסעדים אלה ובאוקטובר 2013 בוצע חיפוש בבית העסק של הנתבעים, ובו נמצאו ציוד וחומרי מחשב רבים שתמכו בטענות החברה.
בינתיים, במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק, התבקשו הנתבעים לגלות פרטים ומסמכים, וכן לענות על שאלות שהציגה להם התובעת. אלא שהנתבעים לא מילאו אחר הוראותיה של השופטת אורית וינשטיין.
לאחר שניתנו לנתבעים מספר הארכות והזדמנויות, החליטה השופטת להיעתר לבקשת די.בי.אס והורתה על מחיקת כתב ההגנה שהגישו הנתבעים, תוך שציינה שהם ממילא לא הציגו כל גרסה משמעותית למעט הכחשה גורפת של הטענות נגדם.
הפרו ברגל גסה
לפני שהכריעה בתביעה, עיינה השופטת וינשטיין במסמכים השונים בתיק, ובכללם בתצהירי חוקר פרטי ומנהלים בחברה, שמהם התרשמה כי הנתבעים אכן הפרו ברגל גסה את זכויותיה הקנייניות של די.בי.אס.
השופטת קבעה כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים של הרשת בכך שמכרו את לקט הערוצים שלה, את מארז השידורים ואת התכנים המשודרים עצמם. בנוסף הם השתמשו באופן לא חוקי בסימני המסחר שלה.
השופטת הפכה את צווי המניעה נגד הנתבעים למוחלטים, ובכלל זה הורתה על השמדת כל הציוד ששימש לפיצוח מערכת הקידוד וההצפנה, וציוותה להסיר את דף הפייסבוק של העסק.
השופטת בחרה להעניק לחברה את הסעד לפי חוק זכויות יוצרים, במקום לערוך בירור חשבונות עם הנתבעים, שכאמור לא מצייתים לצווי בית המשפט.
הנתבעים חויבו לשלם לדי.בי.אס 800 אלף שקל, מתוכם 700 אלף שקל כפיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק זכויות יוצרים ו-100 אלף שקל על הפרת סימני המסחר שלה. בנוסף חויבו הנתבעים לשלם לחברה הוצאות של 10,000 שקל ושכר טרחת עו"ד של 40 אלף שקל.
* עו"ד קרן מרץ עוסקת בקניין רוחני.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין