פועל בניין נפצע לאחר שנפל ממעקה בגובה 4 מטרים. לפני מספר חודשים בית משפט השלום הטיל על הקבלן הראשי לשלם לתובע את מרב הפיצוי עבור נזקיו, אך החברה ערערה למחוזי, והאחריות חולקה מחדש.
חברת הבנייה "פגודה" נשכרה לפני 8 שנים לבצע פרויקט בנייה ברמת גן והתקשרה עם מספר קבלני משנה לביצוע עבודות הבנייה, בהם חברת הבנייה "מור-בוגומילסקי". בשנת 2010 נפל אחד מעובדי קבלנית המשנה "מור" מגובה של ארבעה מטרים, לאחר שנשען על מעקה משוחרר.
לפני מספר חודשים ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בעפולה שקיבל את תביעה שהגיש העובד -שנפגע באורח חמור גב – נגד "מור". עם זאת, הודעת הצד השלישי שהגישה "מור" נגד הקבלנית הראשית "פגודה" התקבלה בחלקה, ונקבע כי עליה לשלם ל"מור" 70% מסכום הפיצוי שנפסק לעובד – 240 אלף שקל.
אלא ש"פגודה" וחברת הביטוח שלה "הכשרת היישוב" סירבו להשלים עם פסק הדין, והגישו לפני מספר חודשים ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת. השתיים טענו כי אין לראות ב"פגודה" כאחראית לתאונה, שכן חוזה העבודה מול קבלנית המשנה קבע בבירור כי היא זו שאמורה להשגיח ולפקח על הפועלים מטעמה.
אדישות בוטה
השופט ערפת טאהא קיבל טענה זו במידה מסוימת, אם כי הבהיר כי מינוי של קבלן משנה לא פוטר את הקבלן הראשי מלשמור על הוראות הבטיחות באתר בנייה.
השופט קבע כי במקרה הזה קבלנית המשנה היא גם כן חברת הבנייה העוסקת בעבודות בניין וכבעלת ידע וניסיון בתחום, חלה עליה חובה מוגברת לדאוג לבטיחות עובדיה ולמנוע את סוג הסיכון שהתממש במקרה זה.
השופט קבע כי העדויות בתיק מראות שקבלנית המשנה הסתפקה בשליחת עובדיה לאתר הבנייה, ובחלוקת הוראות טלפוניות, מבלי ששלחה מישהו שיפקח על העובדים ויוודא כי באתר הבנייה מקפידים על נהלי עבודה ובטיחות ראויים.
התנהלות זו מלמדת על "אדישות בוטה" לשלום עובדיה ועל הפרת התחייבותה החוזית כלפי הקבלנית הראשית "פגודה" להציב מפקח על העבודות באתר הבנייה.
משכך, לטעמו של השופט טאהא, האחראית הראשית והעיקרית לתאונה היא דווקא קבלנית המשנה ולא "פגודה". עם זאת, השופט סבר כי "פגודה" הייתה צריכה לוודא שקבלנית המשנה עומדת בהתחייבויותיה ומבצע את כל הפעולות הדרושות על מנת לדאוג לבטיחות העבודה באתר. משכך, הפתרון אינו לפטור אותה לחלוטין מאחריות אלא לחלק מחדש את האחריות בינה לבין קבלנית המשנה.
לבסוף, השופט הפך את היוצרות וחייב את קבלנית המשנה "מור-בוגומילסקי" ב-70% מהאחריות לתאונה (וסכום הפיצוי) ואילו "פגודה" המערערת תישא ב-30% בלבד.
נשיא בית המשפט השופט ד"ר אברהם אברהם והשופט יוסף בן חמו הצטרפו לפסק דינו של השופט טאהא, וקבלנית המשנה חויבה לשלם למערערות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 20,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד שני אדרי עוסקת בדיני נזיקין ותאונות עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין