ספק של חברת החשמל קילל בצורה גזענית ובוטה מאבטחת שמנעה את כניסתו למתקן החברה, מכיוון שלא היה לו אישור תקף. שבע שנים אחרי, בית המשפט הביע סלידה קשה מהתנהגותו הגזענית והפוגענית וחייב אותו לשלם עליה.
התקרית החמורה התרחשה לפני שבע שנים. בעל חברה המספקת שירותי הסעה לחברת החשמל הגיע ביחד בנו למתקן בתל אביב, וביקש להיכנס.
ביזו את שמכם?
פנו ל-עורך דין לשון הרע
הבן קיבל אישור להיכנס, אך המאבטחת לא אישרה לאב להיכנס מפני שכרטיס הכניסה שהציג לא היה בתוקף. הוא המתין בחוץ מספר דקות שלאחריהן נכנס לעמדת האבטחה, והחל לצעוק ולקלל את המאבטחת תוך נפנוף ידיו באוויר. הוא הורחק מהמקום בהתערבות אחד העובדים של חברת החשמל.
המשטרה זומנה אל המקום, והמאבטחת התלוננה שהאיש שרט את פניה וקילל אותה. זה הכחיש, אך חקירת המקרה הובילה להגשת כתב אישום פלילי, ולבסוף האיש הודה במסגרת הסדר טיעון בעבירות תקיפה ואיומים.
הוא לא הורשע עקב תסקיר חיובי והעונש שקיבל היה 140 שעות לתועלת הציבור ופיצוי של 5,000 שקל למאבטחת.
אלא שהמאבטחת לא הסתפקה בכך, ובשנת 2011 הגישה נגדו תביעה לפיצוי על פרסום לשון הרע ונזקי התקיפה לבית משפט השלום בתל אביב.
התובעת סיפרה שפעלה בהתאם לנהלי החברה כאשר החרימה את הכרטיס הפסול (שהתברר כי לא היה בתוקף עקב טעות בהנפקה). לטענתה, הנתבע צעק לה: "בואי עכשיו החוצה, אני אזיין לך את הצורה, יא אהבלה אחת" – דברים שהוקלטו בנייד שלה, ואף הרעיף לעברה ולעבר חברתה קללות גזעניות כמו "פוסטמות רוסיות" ו"רוסיות מזדיינות".
הנתבע תיאר את האירועים בצורה שונה. הוא סיפר כי היה בלחץ מכיוון שאיחר לפגישה, וכי חש שהתובעת וחברתה לועגות לו כאשר שמע אותן מדברות ברוסית, כך שדבריו נאמרו מתוך כעס רגעי – "בעידנא דריתחא" – ולכן אינם מהווים לשון הרע.
לדברי הנתבע, הוא הודה במעשים שיוחסו לו בכתב האישום משום שידע שלא יורשע, וכדי להימנע ממשפט ארוך.
מכל מקום, כחודש לאחר האירוע הוא נפגש עם התובעת בנוכחות עובדי חברי החשמל, והשניים התנצלו אחד בפני השני, לחצו ידיים והחליטו להניח את הפרשה מאחוריהם.
התובעת הודתה שנפגשה עם הנתבע, אך הסבירה שעשתה זאת בלחץ ממוניה, ומבלי שהתנצלה או הבטיחה דבר.
התנהגות בוטה ומכוערת
השופטת יעל הניג קבעה כי עדותם של הנתבע ובנו אינן אמינות, ולעומתם התובעת רכשה את אמונה המלא באמצעות עדות עקבית והגיונית.
לדברי השופטת, הנתבע לא הוכיח שהתובעת לעגה לו בשפה הרוסית ושהייתה איזושהי הצדקה מצדו להתנהג כפי שהתנהג. בנוסף היא קבעה כי העובדה שהתובעת לחצה את ידו במסגרת פגישה שנערכה ביוזמת ממוניה אינה מעידה על כך שוויתרה על טענותיה נגדו.
"אין מדובר בוויכוח אלא בהתפרצות ובהשתלחות חד צדדית של הנתבע בתובעת בנוכחות חבריה לעבודה", כתבה השופטת, שהבהירה כי אמירותיו בקשר למוצאה של התובעת הן אמירות גזעניות, בוטות ומכוערות, שנועדו לבזות אותה.
לפיכך, השופטת החליטה לקבל את התביעה, והורתה לנתבע לשלם לתובעת 32,000 שקל כפיצוי על הוצאת לשון הרע ועל נזקי התקיפה. בנוסף הוא ישלם שכ"ט בסך 7,488 שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד צדיק, עו"ד דותן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד פנטילט, עו"ד שצמן
* עורך דין נמרוד כנפי מייצג בתביעות לשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין