אם חד-הורית פוטרה מבית האבות בו עבדה במשך שנים ונשללו ממנה פיצויי פיטורים, בטענה שניסתה לגרום לפיטוריה במכוון. בית הדין לעבודה קבע כי בית האבות פגע בכבודה של העובדת ובזכותה לקיום בכבוד.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישה עובדת שפוטרה בבושת פנים מבית האבות בו עבדה במשך שבע שנים כמטפלת בתשושי נפש. מעבר לפיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות, נפסקו לה גם פיצויים על עגמת נפש, בשל ההתנהגות הקלוקלת כלפיה.
פוטרתם ללא זכויות?
עורך דין עבודה
שבע שנים עבדה התובעת, אם חד-הורית לארבעה, בבית האבות "נווה אורנים" שבגדרה. בינואר 2014 היא פוטרה, לאחר שבמשך שנתיים מנהלת המקום הפעילה נגדה סנקציות שונות, כמו קיצוץ שעות העבודה והפסקת שיבוץ במשמרות לילה.
מאחר ששכרה הופחת משמעותית, והיה עליה לפרנס את ילדיה, היא מצאה עבודה נוספת כמטפלת לילדים סיעודיים בשעות הלילה. אלא שאז המנהלת הודיעה לה כי עליה להפסיק את העבודה החדשה אם ברצונה להמשיך לעבוד בבית האבות. עוד באותו היום, קיבלה העובדת זימון לשימוע והסירו אותה מסידור העבודה.
שבוע לאחר שהתקיימה שיחת השימוע היא קיבלה מכתב פיטורים תוך שלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, בטענה שניסתה לגרום לפיטוריה במכוון.
בתביעה, שהוגשה כחצי שנה לאחר מכן, ביקשה התובעת לקבל את פיצויי הפיטורים, כולל פיצויי הלנה, זכויות סוציאליות ו"מסי ועד" שנוכו ממשכורתה אף שכלל אין ועד. עוד היא טענה כי היא זכאית לפיצוי נפש לנוכח פיטוריה המבישים.
מטעם בית האבות נטען כי התובעת פוטרה בשל התנהגותה. בשלהי 2012 אירע מקרה משמעתי חמור, שבו התובעת נעלה את אחד הקשישים בשירותים. מקרה נוסף אירע כעבור שנה, כשהיא סירבה לעזור לעובדת אחרת שהותקפה על ידי אחד הדיירים.
עוד נטען, כי התובעת לא קיבלה אישור לעבוד בעבודה נוספת, ובעקבות זאת, נערכה עמה שיחה והובהר לה שהיא צריכה לבחור. התובעת התעקשה להחזיק בעבודה השנייה ופוטרה. נטען, כי לנוכח עבירות המשמעת החמורות ומאחר שניסתה לגרום לפיטוריה במכוון, היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים או לדמי הודעה מוקדמת.
אין ראיות להתעללות
השופטת עידית איצקוביץ תיארה את עבודתה הקשה של התובעת במשך קרוב לשבע שנים, שבמהלכן הביעה המנהלת הישירה שלה שביעות רצון מעבודתה, וסיפרה שהייתה עובדת טובה.
מנגד, לא הובאה כל ראיה ישירה לכך שהתובעת נהגה להתעמר בקשישים או בעמיתיה, וכל עוד לא הוכחה אשמתה – עומדת לה חזקת החפות.
אין ספק שהנתבעת פגעה בשכרה של התובעת משמעותית, כעונש על התנהגות שלא הוכחה, פסקה השופטת, וציינה כי התנהלות זו – שבפגעה במי "שעול פרנסת ילדיה מוטל עליה לבדה" היא הרעת תנאים שייתכן שהייתה מצדיקה התפטרות בדין פיטורים.
אלא שהתובעת לא התפטרה והעדיפה למצוא עבודה נוספת. לנוכח הסכם העבודה ובהתחשב בסוג העבודה שלה, פיטוריה בהקשר זה היו לגיטימיים, שהרי הוצע לה להישאר בעבודה אם תעזוב את העבודה הנוספת – והיא זו שסירבה.
ואולם, לא הייתה כל הצדקה לשלול את פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המקודמת. ועל כן, זכאית התובעת לשני רכיבים אלה בתוספת פיצויי הלנה על עיכוב הכספים במשך כשנתיים ללא הצדקה.
בנוסף התובעת תקבל החזר של כספי הוועד שנוכו שלא כדין, לזכויות סוציאליות, וכן לפיצויים על עגמת הנפש שנגרמה לה כאשר פגעו בכבודה ובזכותה לקיום בכבוד.
בסיכומו של עניין התובעת תקבל פיצוי של 53,314 שקל בתוספת 5,000 שקל עבור שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד שרית רפפורט
- ב"כ הנתבעת: עו"ד הילה הרביץ-קוסיאק
* עורכת דין חגית שווקי עוסקת בדיני עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין