האישה – המשתייכת לעדה הנוצרית-קופטית שאינה מוכרת בישראל – ביקשה מבית המשפט למשפחה לסיים את נישואיה לבעלה האלים. השופט אסף זגורי נענה לה לפני כחודש: "אין כל סיבה להותיר התובעת שבויה".
11 שנים סבלה האישה (44), לטענתה, מאלימות מתמשכת, שהובילה להגשת כתבי אישום פליליים נגד בעלה ואף למאסרו מאחורי סורג ובריח. בשנה שעברה היא החליטה לסיים את חיי הנישואין.
מאחר שהיא ובעלה משתייכים לעדה הנוצרית קופטית – שאינה מוכרת בישראל ואין לה בית דין דתי בארץ – הגישה האישה בקשה להתרת נישואים בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת.
אך בעלה – אזרח מצרים כבן 50 שקיבל תושבות ארעית בארץ לאחר הנישואים – סירב להתגרש וטען כנגד סמכות בית המשפט לדון בסכסוך עם אשתו, שכן לטענתו הסמכות נתונה לבית דין דתי בלבד. מכל מקום, הוא טען שהוא ואשתו השלימו זה מכבר, ולמרות גיליון ההרשעות המכובד שהוצג בבית המשפט, הוא הכחיש כי אי פעם הרים עליה יד.
"הגיעו מים עד נפש"
סגן הנשיא השופט אסף זגורי דן תחילה בסוגיית סמכות השיפוט, וקבע כי הסמכות לדון בענייני גירושין נתונה לבתי הדין הדתיים כל עוד מדובר בעדה דתית שהוכרה על ידי המחוקק הישראלי. כאשר אין הכרה בעדה מסוימת – כמו במקרה הנוכחי – הסמכות עוברת לבית המשפט לענייני משפחה שרשאי להתיר את הנישואים בין בני הזוג כל עוד יש להם זיקה לישראל.
מכל מקום, השופט ציין כי לפנים משורת הדין פנה לבית הדין הכנסייתי היווני כדי לקבל חוות דעת, וזה אישר כי אינו מכיר בנישואים בין בני העדה הקופטית, כך שמבחינתו לא ניתן לקיים הליך גירושין דתי במקרה הנוכחי. לנוכח הדברים האמורים, קבע השופט זגורי כי אין ספק בדבר סמכותו לדון בבקשה.
לגופו של עניין השופט מצא כי בדין הישראלי ישנן לפחות ארבע עילות להתרת נישואים: אי הגעה להסכמה תוך חצי שנה ממועד שננקט הליך ליישוב סכסוך, קביעה שיפוטית בדבר התנהגות אלימה של אחד מבני הזוג כלפי משנהו, פירוד ממושך או מסקנה שיפוטית כי המשבר בנישואים אינו ניתן לאיחוי.
במקרה הזה לפחות שתיים מהעילות מתקיימות: ראשית, מזה זמן רב שבני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמות בנוגע לנישואיהם. "התביעה הוגשה לפני שנה וחודשיים ומאז מסרב הנתבע להתיר הנישואין בעקביות. הנתבע עצמו כלל לא עתר מעולם ליישב הסכסוך בהסכמה וניכר, כי הוא נוקשה מאוד בתפיסתו כלפי מוסד הנישואין", נכתב בפסק הדין.
שנית, ובניגוד להכחשתו הגורפת של הבעל, יש הכרעות שיפוטיות מובהקות לגבי התנהגות אלימה כלפי אשתו.
לבסוף, השופט ציין כי נראה שהתובעת לא מיהרה לסיים את היחסים ולאורך שנים סברה כי ניתן לשקם את היחסים עם בעלה. כיום, כבר "הגיעו מים עד נפש ואין היא יכולה עוד להתמודד עם אלימותו והתנהגותו כלפיה".
בנסיבות אלה, קבע השופט כי "אין כל סיבה להותיר התובעת שבויה בקשר נישואין שאינה מעוניינת בו רק בשל סירובו של הנתבע להתיר הנישואין בהסכמה".
לפיכך, השופט קיבל את בקשת האישה והורה להתיר את הנישואים בין בני הזוג.
- ב"כ התובעת: עו"ד עיסא פראג'
- ב"כ הנתבע: עו"ד ויסאם דעאס
* עו"ד סחר סאדר-סאבא בעלת משרד העוסק בתחום המשפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין