עיריית חיפה האשימה מנהלי חברה בכך שהם מנהלים עסק לאחסנת ברזל בנכס בבעלות החברה, ללא כל היתר. בית המשפט לא התרשם מטענות העירייה, וזיכה את מנהלי החברה מכתב האישום.
אחת התופעות אותן מנסות עיריות למגר, היא התופעה במסגרתה אנשים מקימים ומנהלים עסקים עצמאיים, מבלי שקיבלו לכך אישור כלשהו מהרשויות.
וכך, לפני כשלוש שנים, פקח ממחלקת פיקוח רישוי עסקים בעיריית חיפה, הגיע לנכס ברחוב יוסף הלוי בעיר, וגילה שם עסק של אחסנת ברזל.
לשאלות בנושא רישוי עסקים:
פנו ל-עורך דין רישוי עסקים
מכיוון שהעסק פעל ללא רישיון, החליטה עיריית חיפה, אותה ייצגה עו"ד אלה לוינגר קפלן, להגיש כתב אישום נגד בעלת הנכס – חברת "א.ל.ש מיסודו", ונגד שני מנהליה – בטענה שהפרו את חוק רישוי עסקים.
הנאשמים, באמצעות עוה"ד ניר ברזל ממשרד ברזל-קליין, כפרו בעובדות כתב האישום, וטענו כי הנכס בכלל הושכר לצד שלישי – חברת "חמב"ל", והיא זו שניהלה את העסק.
ואולם, העירייה עמדה על כך שהנאשמים הם אלו שמפעילים את העסק, וסירבה לחזור בה מטענותיה.
העירייה ביקשה להרשיע את הנאשמים על סמך עדותו של הפקח שביקר במקום, וייחס את ניהול העסק לחברה, מכיוון שקיבל מהמזכירה במקום את מספר העסק שלה ברשם החברות.
כמו כן, העירייה הציגה מסמכים לבקשה לקבלת רישיון עסק משנת 2014, על שם החברה הנאשמת, אליה צורף העתק מתעודת הזהות של אחד ממנהליה, וכן העתק של הסכם רכישת הנכס.
בתגובה, טענו הנאשמים כי כל מה שרצו היה להודיע לעירייה על כך שרכשו את הנכס, לשם סיווגו לצרכי ארנונה. הנאשמים אף הגישו חשבוניות עבור תשלומי השכירות שהתקבלו מחברת "חמב"ל", יחד עם מסמכים המעידים על כך שהשוכרת אף נשאה בתשלומי הארנונה.
בנוסף, במהלך חקירתו הנגדית של הפקח, התקבל הרושם לפיו גם הוא ידע כי מי שניהלה את העסק בפועל, היא השוכרת.
של מי העסק?
השופטת ג'אדה בסול קיבלה את טענת הנאשמים, לפיה עדותו של הפקח מטעם העירייה, מחזקת את הרושם שהם כלל לא ניהלו את העסק.
עוד ציינה השופטת כי למסמכים שנשלחו למחלקת הארנונה של העירייה צורף ייפוי כוח לנציגת שוכרת הנכס, דבר המעמיד בספק את השאלה האם הנאשמים הם אלו שניהלו את העסק.
מכאן, השופטת הסבירה כי השאלה היחידה שנותרה לא ברורה עד תום, היא האם העובדה שהבקשה לרישיון עסק הוגשה בשם החברה הנאשמת, מספיקה כדי להרשיע אותה ואת מנהליה.
מכיוון שמדובר במשפט פלילי, השופטת הבהירה כי כדי להרשיע את הנאשמים, הנטל להוכיח את העובדות שבבסיס כתב האישום – מעבר לכל ספק סביר – מוטל על המאשימה.
בהתחשב בנסיבות המקרה, בהן הוצגו מסמכים המעידים על מעורבותה של החברה האחרת בעסק נשוא התביעה, הגיעה השופטת למסקנה שהעירייה לא הצליחה להוכיח את עובדות כתב האישום.
לפיכך החליטה השופטת לזכות את הנאשמים מהעבירות המיוחסות להם.
לקריאת פסק הדין
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין