מדובר בבני זוג נוצרים, שלא התגרשו עקב סרבנות האישה, ובשל כך, במשך 13 שנה הבעל נאלץ לשלם לה מזונות. לאחרונה החליט ביהמ"ש למשפחה לבטל את החיוב מטעמי צדק, תוך שקבע כי האישה נהגה בחוסר תום לב מובהק.
בני הזוג – המשתייכים לעדה הנוצרית יוונית-אורתודכסית – נישאו ב-1998 וכארבע שנים לאחר מכן, עזב האיש את הבית והגיש תביעת גירושין לבית הדין הכנסייתי, שהורה לבני הזוג "לחזור לבית הזוגיות".
לייעוץ בתחום דיני המשפחה:
עורך דין גירושין
למרות פסק הדין בני הזוג לא חזרו לחיות יחד ולמעשה מזה כ-13 שנה הם חיים בנפרד מבלי שהתגרשו. כשנה לאחר שנפרדו הגישה האישה תביעה למזונותיה, וביהמ"ש למשפחה חייב את הבעל לשלם לה 2,000 שקל בחודש.
כעשור לאחר מכן האיש תבע את ביטול המזונות בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. האיש טען כי בחלוף השנים נסיבותיו הכלכליות והאישיות השתנו באופן שאינו מצדיק עוד להמשיך לחייבו במזונות אשתו. הוא טען כי עבר התקף לב ומצבו הבריאותי אינו מאפשר לו לעבוד במשרה קבועה.
בנוסף טען שמדובר בסרבנית גט – שלא מסכימה להתגרש אף שהוא פצח בחיים חדשים עם אחרת, והיא זו שהביאה לפרידה. לבסוף טען הבעל כי האישה משתכרת יפה ודי לה בהכנסותיה.
האישה התנגדה בתוקף להפסקת המזונות. לטענתה, זכותה למזונות קיימת כל עוד לא התגרשה וללא קשר להכנסותיה. היא הוסיפה שלא מעניין אותה שלבעלה יש אישה חדשה – היא עדיין רוצה לחזור אליו.
עוד לטענתה, נסיבותיו הכלכליות של הבעל לא השתנו ועובדה שהוא ממשיך לעבוד באותו מקום, ומרוויח למעלה מ-7,000 שקל בחודש, בעוד שהיא מרוויחה כשליש מזה.
משפחה מודרנית
השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה קבעה כי יש לבטל החיוב במזונות. סיבה אחת היא העובדה שהאישה משתכרת יפה למחייתה. לשיטת השופטת, ובניגוד לטענת האישה, החוק הביזנטי החל על הצדדים מאפשר להתחשב בהכנסות האישה בשאלת המזונות. לדוגמא, כשמדובר בבעל עני, החוק מחייב את האישה "לזון את בעלה העלוב".
עוד לגישת השופטת, יש לפרש את הדין האישי לפי עקרונות החירות, השוויון והצדק וכן להתחשב בשינויי העיתים וב"תא המשפחתי המודרני". כל פרשנות אחרת, קבעה השופטת, תהווה התעלמות מהמציאות של ימינו.
משאפשר להתחשב בהכנסות האישה ולאור העובדה שבניגוד מוחלט לטענותיה, האישה – בעלת מגוון תארים אקדמאיים המשתכרת 10,000 שקל נטו בחודש – יכולה להסתדר גם בלי המזונות. זאת, אף שהבעל לא הצליח להראות שינוי נסיבות ונראה שניסה ליצור רושם של אדם חולה ודל אמצעים אף שאינו כזה.
ביטול המזונות מתחייב גם מהסיבה שהצדדים פרודים מזה זמן רב ונישואיהם הם נישואים "מלאכותיים".
השופטת לא הגיעה למסקנה חד-משמעית בשאלת האשם בפרידה שכן לא האמינה לאף אחת מהגרסאות, אך קבעה כי שני הצדדים השלימו עמה ושניהם אינם מעוניינים לחזור זה לזו.
השופטת כליפה הוסיפה כי טענת האישה שהיא רוצה לחזור לבעלה נראית כהיתממות והתחכמות חסרת תום לב:
"... התרשמתי כי האישה נוהגת מנהג אחד בפה ואחר בלב, כאשר עדותה לפיה היא מעוניינת היום בחיים משותפים עם האיש... אינה אלא ניסיון מאולץ ומאוחר ל'החיות' נישואין שאין להם כבר תקומה, וזאת משיקולים זרים, בין אם כלכליים (המשך חיוב מזונות) ובין אם אחרים (לנקום באיש למשל)".
בנסיבות אלה, האישה ועלולה להפוך את בעלה ל"אסיר מזונות", תוך פגיעה בזכותו שלא להיות נשוי בניגוד לרצונו. בסיכומו של עניין התביעה התקבלה. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד סלים קובטי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד חיימי עמרם
* עו"ד רן רייכמן עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין