בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בירושלים נטען כנגד הנהג כי לפני כארבע שנים לא ציית להוראת שוטרים שסימנו לו לעצור. הנאשם טען כי לא הבחין בהוראת השוטרים והצליח לעורר ספק בליבו של השופט.
כתב האישום שהוגש כנגד הנהג ייחס לו עבירות של אי ציות להוראות שוטר, נהיגה פוחזת וגרימת נזק. בכתב האישום נטען כי בשנת 2012 הנהג נסע באזור ראס אל עמוד כאשר שוטרים שהיו ברכב משטרתי סימנו לו לעצור. הנהג לא עצר והמשיך בנסיעה מהירה תוך שהוא נדחף בין רכבים, גורם לסטייה ועצירה של מספר כלי רכב, עולה על כיכר וכמעט דורס הולכי רגל. בהמשך, כשהשוטרים המשיכו בניסיון לעצור אותו, פתח אחד השוטרים את דלת רכבו של הנהג אך הוא המשיך בנסיעה תוך שהוא כמעט דורס את רגלו של השוטר. בסופו של דבר הנהג נעצר בפקק תנועה והתנגש ברכב המשטרתי שחסם אותו.
לייעוץ בתחום
פנו לעורך דין פלילי
הנאשם טען באמצעות עורכת דינו חנה דוד, כי אף שוטר לא סימן לו לעצור. המדינה באמצעות עורך הדין יצחק חנוך טענה כי השוטרים אכן הורו לנאשם לעצור, זאת מכיוון שאיש הוצאה לפועל שישב ברכב המשטרתי זיהה את הנאשם כמי שרכבו עוקל.
תפיסת מציאות שונה
השופט מרדכי כדורי קבע כי לא ניתן לקבוע על סמך עדויות התביעה כי נמסרה לנאשם הוראה ברורה לעצור את הרכב. השופט מצא חוסר התאמה בין גרסאות השוטרים בנוגע למועד ולנסיבות בהן ניתנה לנאשם ההוראה לעצור.
בנוסף, אחד השוטרים טען כי ההוראה לעצור ניתנה כשהנאשם נסע במהירות נמוכה מאוד שאפשרה לו לפתוח את דלת הרכב ולסמן לנהג עם היד לעצור תוך כדי אמירת "עצור, משטרה". מנגד, שוטר אחר העיד כי קודם נערך מרדף אחרי הנאשם ורק אחרי שהנאשם נעצר בפקק פתח השוטר את רכבו והורה לו לעצור.
השופט ציין קשיים נוספים בגרסת המדינה. הנאשם העיד במשטרה כי לפני האירוע אירעה התרחשות בנוגע לעיקול הרכב בשכונת בית חנינא. דבר זה לא הוזכר בעדויות עדי התביעה במשטרה, אלא רק בעדויות בבית המשפט. בנוסף, המדינה טענה כי איש ההוצאה לפועל שישב ברכב המשטרה הכיר את הנאשם מאירוע עיקול קודם אך טענה זו לא הוכחה למרות שהיתה ניתנת להוכחה בקלות באמצעות הגשת מסמכי העיקול הקודם.
ממכלול הראיות הסיק השופט כי פרשנותם של השוטרים לפיה הנאשם נמלט נבעה ממצב תודעתי שונה מזה של הנאשם. בעוד שהנאשם לא הבחין בשוטרים ולא מצא לנכון להימלט מהם, השוטרים היו בטוחים כי המהלכים בהם נקט נועדו לסייע לו בבריחה.
גם לפי גרסת המאשימה, הוסיף השופט, אין זה סביר שמי שנמלט ממרדף משטרתי יבחר להיעצר בפקק. יותר סביר כי ינסה לעקוף את הפקק, כפי שהצליחו השוטרים לעשות תוך שהם חוסמים את נתיב נסיעתו של הנאשם.
השופט סיכם כי על אף שעלו קשיים לא מבוטלים בגרסתו של הנאשם, לא הוכח מעבר לכל ספק סביר כי ניתנה לנאשם הוראה לעצור כנטען בכתב האישום ולכן זיכה אותו מחמת הספק.
לקריאת פסק הדין
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.