חברת פרסום החוצות "מקסמידיה" זכתה במכרז להקמת שילוט חוצות על הגשר שמעל מחלף הסירה שבשרון. מספר ימים לאחר השלמת מבני התמך לשילוט, היא קיבלה צו הריסה מהוועדה המקומית לתכנון ובניה. החברה פנתה לעזרת ביהמ"ש, שביטל את הצו וביקר את התנהלות הוועדה.
החברה, הפועלת בתחומי הרצליה במשך עשרות שנים, זכתה בשנת 2012 במכרז של נתיבי ישראל להקמת מבני ברזל למטרת הצבת שלטי חוצות על הגשר שמעל מחלף הסירה. ביוני 2015 היא השלימה את הקמת המבנים – בגובה 2.5 מטר ובאורך 50 מטר – משני צדי הגשר.
זקוקים לאישור בניה?
פנו ל-עו"ד תכנון ובניה
מספר ימים לאחר סיום העבודות, קיבלה החברה מכתב ממנהל מחלקת רישוי עסקים ושילוט בעירייה, בו ציין את תדהמתו לנוכח הקמת המבנה ללא היתר בנייה. יום לאחר מכן הוציאה הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה צו הריסה מנהלי למבנים.
החברה פנתה לעזרת בית המשפט לעניינים מקומיים בהרצליה וביקשה ממנו לבטל את הצו.
לטענתה, היא מעולם לא נדרשה להיתרי בניה במהלך כל שנות פעילותה. היא ציינה כי העבודות להקמת המבנים נערכו במקום מרכזי, לאור יום, תחת פיקוח צמוד מטעם נתיבי ישראל ובתיאום עם המשטרה, שדאגה לסידורי התנועה במקום.
לדבריה, עלויות הקמת המבנים הסתכמו בכמיליון שקל, וכל דחייה של מועד הפרסום תסב לה נזק כספי עצום, שכן היא כבר התקשרה בהסכמים עם מפרסמים.
עוד ציינה כי עדכנה את הוועדה בכל הליכי התכנון, והביעה את רצונה לשתף עמה פעולה ולנקוט בהליכים הנדרשים לפי הדין, אך בתנאי שהמבנים יישארו לעמוד על כנם.
הוועדה התנגדה כצפוי לבקשה, וטענה כי מדובר במבנים רחבי-ממדים שבנייתם טעונה היתר בניה, אלא שהמבקשת אפילו לא הגישה בקשה להיתר כזה. הוועדה ציינה כי בניגוד לגרסת המבקשת, הקמת המבנים נערכה ללא ידיעתה. לסיום, הסבירה כי לשיטתה, צו ההריסה הוצא כדין, ומתוך דאגה לשלום הציבור.
המבקשת טענה בתגובה כי פירוק המבנים והקמתם מחדש עלולים לפגוע ברמת הבטיחות שלהם ושל הגשר עצמו, והביעה פעם נוספת את רצונה לשתף פעולה עם הוועדה.
לא צריך היתר
בפתח דבריו הבהיר השופט אילן סלע כי הביקורת השיפוטית על מתן צו הריסה מנהלי היא מצומצמת, והתערבות בית המשפט שמורה למקרים חריגים ויוצאי דופן. מקרה זה, פסק השופט, הוא אחד מהם.
לדבריו, המבנים המדוברים נחשבים ל"מבנה דרך" לפי חוק התכנון והבניה, כלומר, מבנה שהוקם על ידי גוף הפועל מטעם המדינה (נתיבי ישראל) ואינו זקוק להיתר בניה.
השופט הסביר כי אמנם, מי שביצעה בפועל את העבודות היא המבקשת – חברה חיצונית שפעלה מתוך אינטרס כלכלי – אך משמדובר בחברה שזכתה במכרז ועבדה תחת פיקוחה של נתיבי ישראל – גוף העובד תחת המדינה – היא למעשה באה בנעליה ולכן היא פטורה מהיתר בניה.
לקראת סיום השופט ביקר את התנהלות הוועדה, שהוציאה צו הריסה במהרה מבלי לבדוק את העובדות לאשורן. בהקשר זה ציין השופט כי גם לו היה צורך בהיתר והצו ניתן בסמכות – הפגמים בהתנהלותה היו ממילא מצדיקים את ביטולו. לפיכך, צו ההריסה בוטל. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המבקשת: עו"ד יעקב אביעד
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אייל רייך
* עו"ד טליה שנברגר ממשרד שנברגר, נירהוד ושות' עוסקת בדיני תכנון ובניה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין