משרד האוצר הציג לציבור תזכיר חוק חדש שמטרתו ניצול הפוטנציאל התיירותי של המדינה, שיכול להביא להגדלה בהכנסות ובהיקפי התעסוקה. אם יש לכם הערות להצעה, ניתן להעבירן למשרד המשפטים עד 4.1.2016.
מדינת ישראל בורכה באתרי תיירות בעלי חשיבות בינלאומית, אולם המדינה לא מממשת את הפוטנציאל התיירותי שלה, כך נכתב בפתח תזכיר החוק שהופץ לפני מספר ימים. ההצעה הנוכחית, נכתב, נועדה לסייע למינוף ענף התיירות, שלדעת מנסחי התזכיר, יכול להפוך למנוע צמיחה מרכזי של המשק, שיביא להגדלה בהכנסות ובהיקפי התעסוקה.
לייעוץ בנושא:
פנו ל-עורך דין דיני מקרקעין
אחת הדרכים למימוש הפוטנציאל היא הגדלת היצע חדרי המלון, שלדעת משרד האוצר, הם חלק מהותי במוצר התיירות הישראלי.
לפי ניתוח של משרד התיירות, היצע החדרים לא גדל בצורה משמעותית בשנים האחרונות בעקבות הליכי התכנון המסובכים והארוכים, והפער בין התשואה הממוצעת בענף התיירות, לבין רמת הסיכון הגבוהה בעקבות המשברים הגיאופוליטיים שפוקדים את המדינה, מה שמקשה על קבלת מימון מהבנקים.
מנסחי ההצעה סבורים כי הגדלת ההיצע בתשתיות המלונאות יגרום להפחתת מחירים, וכתוצאה מכך יגדיל את כמות התיירים הנכנסים לישראל.
ענף המלונאות
נתוני משרד התיירות מעלים כי בעשור האחרון ישנו קיפאון בענף המלונאות, שבא לידי ביטוי בעלייה מתונה של 10% בלבד במספר בתי המלון בארץ. זאת, שעה שמספר לינות התיירים גדל ב-35%, והמחיר הממוצע ללילה בחדר עלה ב-74%. נתונים אלה מסבירים בחלקם את השפעת הפער בין הביקוש הגבוה ביחס להיצע המצומצם על עלות הלינה בישראל.
מציעי החוק מציינים עוד, כי רק ב-2007 התאושש ענף התיירות מירידה משמעותית במספר התיירים שנגרמה בעקבות המשברים הכלכליים והביטחוניים שאירעו בארץ. הירידה והזמן הרב עד להתאוששות, הבריחו יזמים מהשקעות בבניית והרחבת בתי מלון. עם זאת, בשנים האחרונות שיעור התפוסה של המלונות, העומד על כ-66%, יציב וממוצע ביחס לעולם.
לכן סוברים מציעי החוק, כי כדי להגדיל את מספר התיירים וליצור משיכה למוצר התיירות הישראלי, יש להקים תשתיות באופן מהיר ויעיל שיעודד את הבנקים לסייע במימון הפרויקטים.
עיקרי הצעת החוק
בדיקות שערך משרד התיירות מעלות כי הזמן הממוצע לבניית מלון הוא עשר שנים ומעלה מיום רכישת הקרקע. משכך מוצע לתקן את החוק כך שהליכי התכנון יקוצרו, ויתאפשר פיתוח משמעותי של תשתיות התיירות, ובו תוספת של חדרי מלון.
עוד מוצע לתקן את החוק על ידי הוספת ענף התשתיות התיירותיות להגדרת "תשתיות לאומיות", כך ששר התיירות יוכל להכריז על סוגי תשתיות הכוללות מתקני אכסון מלונאיים, כשתשתית לצורכי תיירות, שתדון במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות. כדי לייעל את ההליך, אפשר לכלול בוועדה גם את הקמתם של אתרים או תשתיות שישמשו כגורמי משיכה תיירותיים.
מוצע גם כי עמדת משרד התיירות בוועדה תוצג באמצעות נציג מקצועי בתחום הפיתוח של תשתיות אכסון מלונאיות.
כאמור, החזר השקעה של מיזם מלונאי לוקח זמן רב, מה שמגדיל את רמת הסיכון של הפרויקט ומקשה על מציאת גורם מממן. לכן מוצע לערב שימושים של מלונאות ומגורים במבנה מלונאי, ובמשך שנתיים יתאפשר לוועדות המקומיות להוסיף, באופן עצמאי, שטחי בנייה למגורים, עד להיקף של 20% מהשטח, במגרשים המיועדים למלונאות. כך, ככל שהמיזם המלונאי יוכל להקדים את הכנסותיו, יסכים המממן להשקיע הון גדול יותר ולקדם את הענף.
לקריאת תזכיר החוק
* עורך דין משה אביבי ממשרד עוה"ד דן בר-אל ושות' עוסק בדיני תכנון ובניה ובדיני מקרקעין
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין