לאחרונה, הכריע העליון בסכסוך ארוך בין תאגיד הענק "סוני" לחברת מוצרי חשמל בשם "ליפ-פרוג". המחלוקת נסובה על חוקיות סימן המסחר שבחרה למותג הרמקולים שבבעלותה – SONICGEAR. טענת "סוני" שהלוגו דומה מדי לשלה – התקבלה.
בית המשפט העליון דחה לפני מספר ימים את עמדת החברה, לפיה ההחלטה כי לא תוכל להשתמש בלוגו SONICGEAR תעניק לסוני מונופול גורף על התחילית "SON". השופט אליקים רובינשטיין הבהיר לחברה כי היא רשאית להשתמש במונח עצמו, אך לעצב את הלוגו אחרת.
לשאלות בנושא רישום פטנטים:
פנו ל-עורך דין קניין רוחני
חברת מוצרי החשמל "ליפ-פרוג" הגישה לפני כארבע שנים בקשה לרישום סימן המסחר המעוצב SONICGEAR בישראל לשם מיתוג סדרת הרמקולים והאזניות שלה. אלא שהחברה הסינגפורית נתקלה בהתנגדות מצד ענקית הטכנולוגיה היפנית "סוני" (SONY), שטענה כי הלוגו דומה מדי לסימן המסחר שבבעלותה, ועלול להטעות צרכנים ולפגוע במוניטין שלה, כחברה שמוכרת סחורה דומה לקהלים דומים.
סגנית רשם הפטנטים, שנדרשה להכריע במחלוקת, החליטה לאשר את רישום הסימן המעוצב. היא נימקה את החלטה בשני אופנים: האחד, כי הלוגו כולל אותיות נוספות, מעבר למילה "סוני", וזה מפיג את החשש להטעיית לקוחות; השני, כי המילה "SON", שמקורה במילה הלטינית צליל – "SONUS", אינה ייחודית לחברת "סוני".
אבל ערעור שהגישה "סוני" לבית המשפט המחוזי הפך את הקערה על פיה. לאחר שבחן את הלוגו המעוצב, הגיע בית המשפט למסקנה כי הקטע הקריא היחיד בסימן הוא התחילית "סוני", ויתר האותיות הן מעין קישוט גרפי. ההבלטה של התחילית, לדעתו, יוצרת חשש להטעיית צרכנים. כלומר, מקור הבעיה הוא בעיצוב, בעוד שהשם עצמו אושר כסימן מסחר.
אלא ש"ליפ-פרוג" לא רצתה לשנות את העיצוב, והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. לדעתה, יש להתייחס ללוגו שלה כביטוי שלם, ולא להפריד אותו לחלקים. בנוסף, היא טענה כי מניעת השימוש בתחילית "SON" תעניק ל"סוני" מונופול שיפגע בחופש העיסוק.
מבולבלים?
"סימני מסחר הם הדרך להבטיח זיהוים וייחודם של מוצריהם של אדם או חברה פלונית, לעומת מוצריהם של אדם או חברה אלמונית, והמטרה הבסיסית ברישומם, היא מניעת הטעייה", כתב המשנה לנשיאה השופט אליקים רובינשטיין.
השופט קבע כי גם אם בוחנים את סימן המסחר המדובר כביטוי אחיד, עדיין הוא סימן שעלול להטעות לקוחות אפשריים, ולכן ככל הנוגע לעיצוב הנוכחי – הצדק עם סוני.
השופט סבר כי אדם שאינו שולט בשפה האנגלית, יתקשה להבחין בין שני הסימנים של כל אחת מהחברות, ועלול להתבלבל ביניהן.
לגבי סוגיית המונופול, הפנה השופט את המבקשת לאישור שקיבלה לרישום סימן המסחר הלא-מעוצב, תוך שחידד את העובדה, כי היא כן רשאית להשתמש במילה "son", רק לא באופן שבו עשתה זאת כעת.
משכך, הבקשה נדחתה, ללא חיוב בהוצאות.
- ב"כ המבקשת: עו"ד איתן שאולסקי
- ב"כ המשיבה: לא צוין בפסק הדין
* עורך דין דורון זיסו עוסק בקניין רוחני
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין