ב-2012 ניסה התובע להתקבל לעבודה כסוקר טלפוני בשתי חברות שונות. שתי החברות דחו את מועמדותו בשל הצורך להתקין תוכנת עזר. בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה כי החברות לא נתנו לתובע הזדמנות אמיתית והפרו את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
התובע, כבן 30, עיוור מגיל ארבע כתוצאה מתאונת דרכים. במהלך 2012, בעקבות פרסום מודעות דרושים באינטרנט, הוא פנה לשתי חברות פרטיות העוסקות בביצוע סקרים טלפוניים.
הופלתם בקבלה לעבודה?
פנו לעורך דין דיני עבודה
החברה הראשונה, "שילוב", זימנה את התובע לראיון אך פסלה את מועמדותו בסמוך לאחר מכן. החברה השנייה, "מדגם", לא זימנה אותו לראיון כשהתברר לה משיחה טלפונית עמו כי הוא עיוור.
ב-2013 הגיש התובע תביעה כנגד שתי החברות בה טען כי סירובן לקבלו לעבודה נבע מכך שהן לא רצו לבצע התאמות שיאפשרו את העסקתו, ובעיקר התקנת תוכנת עזר בשם "קוברה", הממירה נתונים ממסך המחשב לפלט קולי או למסך ברייל.
התובע דרש משתי הנתבעות פיצוי ללא הוכחת נזק של 50,000 שקל לפי חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, על אובדן השתכרות, עגמת הנפש והפגיעה קשה בכבודו.
לטענת שילוב, היא לא הפלתה את התובע ואף זימנה אותו לראיון בידיעה שהוא כבד ראייה. בראיון התברר לה כי על מנת להעסיק אותו יהיה צורך להתקין תוכנת עזר, מה שאינו אפשרי הן מבחינה טכנית והן מבחינת חובת הסודיות שלה כלפי לקוחותיה. בנוסף, בהתחשב בהיקף המשרה המצומצם הנטל הכלכלי בהתקנת התוכנה כבד מדי.
מדגם טענה גם כן כי שמחה לזמן את התובע לראיון. עם זאת, משהובהר לה כי התובע יזדקק לתוכנת עזר היא ציינה בפניו כי הדבר אינו אפשרי בשל חובת הסודיות ואבטחת המידע כלפי לקוחותיה ובשל כך שעמדות המחשב אינן אישיות ומשמשות את כלל העובדים.
הזדמנות אמיתית
השופטת עידית איצקוביץ הדגישה כי איסור ההפליה שבחוק חל גם כלפי מועמדים לעבודה.
במסגרת חובה זו על המעסיק להראות שעשה מעשים אקטיביים כנים וישרים על מנת לבצע את ההתאמות הנדרשות לשם שילוב העובד. זהו תנאי ראשוני שרק לאחריו יש לבחון האם ההתאמות מטילות נטל כבד מדי על המעסיק והאם העובד לא יוכל לבצע דרישה מהותית של התפקיד.
לדבריה, שתי החברות שגו בתפיסתן כי על התובע הנטל להציג בפניהן את ההתאמות הדרושות לו. כמו כן, שתיהן לא עשו מאמצים לבחון האם התקנת התוכנה אפשרית והאם היא אכן פוגעת בביטחון המידע ודחו אפשרות זו במהירות ומבלי להתייעץ עם אנשי מקצוע.
באשר לעלות הכספית של התוכנה החברות לא בחנו את האפשרות הקיימת בחוק לקבל מימון חלקי או מלא מהמדינה.
החברות גם שללו את כשירות התובע מראש ולא הוכיחו כי התובע לא יכול היה לבצע את אחת מהדרישות המהותיות לתפקיד.
השופטת ציינה כי התרשמה שהנתבעות לא התכוונו להפלות את התובע, ואף הבהירה כי הן לא היו חייבות לקבלו לעבודה. עם זאת, היה עליהן לתת לו הזדמנות אמיתית, גם אם היא כרוכה ב"מאמץ יתר".
הזדמנות זו לא ניתנה ולכן הנתבעות הפרו את חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות. השופטת התחשבה במצב החדש מולו עמדו הנתבעות ולכן לא פסקה לחובתן את מלוא הסכום.
שילוב חויבה בפיצוי של 15,000 שקל ומדגם חויבה ב-20,000 שקל. כמו כן על כל אחת מהן הוטלו 5,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
לקריאת פסק הדין
- ב"כ התובעים: עו"ד דנה גינוסר ועו"ד דנה ברכפלד
- ב"כ הנתבעות: עו"ד אמיר רנן, עו"ד הדס אשר, עו"ד רוי לוין
* עורך דין שי אדרי עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין