קוסמטיקאית שטיפלה באורחי מלון "כנען ספא" שבצפת, המופעל ע"י קופ"ח מאוחדת, פוטרה. היא תבעה פיצויים וזכויות אף שהועסקה כ"נותנת שירותים עצמאית". ביה"ד לעבודה הכיר בה כעובדת.
קוסמטיקאית מנוסה המפעילה קליניקה בביתה, החלה ביוני 2005 להעניק טיפולי קוסמטיקה לאורחי מלון "כנען ספא", שבצפת המופעל ע"י קופ"ח מאוחדת.
לכתבות נוספות בנושא:
תחילה, יחסי העבודה לא הוסדרו בהסכם כתוב, אך לאחר כשלושה חודשים, התובעת חתמה על הסכם שבו היא הוגדרה כ"מטפלת". ב-2009, החליטה הנהלת המלון להחליף את חוזי ההתקשרות שלה עם המטפלים, ולהגדירם כ"נותני שירותים עצמאיים". ההנהלה הבהירה למטפלים כי מי שלא יחתום - לא ישובץ לעבודה, והקוסמטיקאית, שחששה להפסיד את מקור הכנסתה העיקרי, חתמה על החוזה והמשיכה לעבוד עד שפוטרה באפריל 2012.
הקוסמטיקאית הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת תביעה כנגד המלון ו"מאוחדת" להכיר בה כעובדת, ולחייבם לשלם לה את הזכויות הנובעות מהגדרה זו. לטענתה, על אף ההגדרה בחוזה, יחסי העבודה בינה לבין הנתבעות היו יחסי עובד-מעביד לכל דבר.
כך, המלון סיפק למטפלים חדרי טיפול, מיטות, מוצרי קוסמטיקה וחלוקים, ודאג להם לביטוח אחריות מקצועית. הנהלת המלון, כך לטענתה, גם לא אפשרה למטפלים להכניס חומרי קוסמטיקה באופן עצמאי.
התובעת הוסיפה, כי היא שובצה לטיפולים בסידור עבודה שקבעה הנהלת המלון מראש, ולעיתים נדרשה לעבוד גם בשעות שלא הגישה לסידור. לדבריה, היא אף חויבה להגיע לישיבות צוות - ללא תוספת תשלום. בזמני ההפסקות בין הטיפולים, טענה התובעת, היא נדרשה להמתין במלון, שאף העמיד לרשות המטפלים "חדר מנוחה" שכלל שתיה ומזון ללא תשלום.
בנוסף לטיפולים, טענה, היא נדרשה לערוך גם ספירת מלאי של החומרים ולמכור אותם בעידוד ההנהלה ובתמורה לבונוסים, ולעיתים היא אף העבירה הרצאות וסדנאות בנושאי קוסמטיקה.
הנתבעות טענו, שקיבלו שירותים מהתובעת כקבלנית בעלת עסק עצמאי, והכחישו כי מתקיימים ביניהן לבינה יחסי עבודה. אם התובעת תוכר כמי שהועסקה על ידיהן כעובדת, הן דרשו לחשב את זכויותיה לפי תמורה נמוכה יותר מזו ששולמה לה בפועל - בשיעור של 60% משכרה.
מהות היחסים
השופט חיים ארמון ציין, כי מבחינה רשמית הצדדים התנהגו כאילו מדובר ביחסים שבין קבלנית למזמינת שירות: התובעת הייתה רשומה כעצמאית ומסרה לנתבעות חשבוניות מס כנגד התשלומים שקיבלה. כמו כן, התובעת לא קיבלה תלושי משכורת, חופשה שנתית, דמי הבראה או ביטוח פנסיוני.
עם זאת, קבע השופט, מהות היחסים היא שקובעת וזו מראה סיפור אחר לגמרי: טיפולי הקוסמטיקה היו חלק מהפעילות הרגילה של המלון, לא התקיים קשר עסקי ישיר בין המטפלים למטופלים והתשלומים שולמו ישירות למלון.
השופט הוסיף, כי הפעולות שהתובעת נדרשה לבצע מעבר לטיפולים, שיבוצה לעבודה לפי צרכי המלון, שילובה בהיררכיה הניהולית של המלון והעובדה כי כל כלי העבודה היו של הנתבעות – כל אלה מלמדים על קיומם של יחסי עבודה.
השופט דחה את דרישת הנתבעות לשלם לתובעת את זכויותיה לפי שיעור של 60% בלבד משכרה, משום שהן לא הוכיחו מהו השכר החלופי המתאים.
לפיכך, הנתבעות חויבו לשלם לתובעת 30,210 שקל עבור פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, ימי חופשה, דמי הבראה והעדר הפרשות לפנסיה, בתוספת הוצאות משפט בסך 1,000 שקל.
-
ב"כ הנתבעות: עו"ד יניב ניסנהולץ
*עו"ד ומגשרת אביבה בורנובסקי עוסקת בדיני עבודה.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין