בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי רוכב אופניים שטען שנפל בעקבות מפגע בכביש, הגיש תביעה כוזבת ודחה אותה. כדי להרתיע מתביעות כוזבות, הוא פסק כי על התובע לשלם הוצאות משפט לנתבעות בכמחצית מהסכום הנתבע, וזאת רק משום שהתחשב במצבו הגופני והכלכלי הקשה.
ב-2004 הגיש התובע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע תביעת נזקי גוף נגד חברת נתיבים ועיריית רהט. התובע סיפר שבעת רכיבה ביישוב, הוא נתקל עם אופניו בגומחה בכביש, בו בוצעו זמן מה לפני כן עבודות סלילה על ידי "נתיבים".
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין נזקי גוף
בעקבות הנפילה, סבל התובע מנזקי גוף קשים עם נכות בשיעור של 60 אחוז – נגרם לו שבר בצוואר ירך ימין שהסתבך בזיהום. הזיהום הצריך ניתוחים חוזרים ואשפוז של כ-11 חודשים, ואף גרם לפגיעה ברגל שמאל.
התובע הצליח להוכיח את נזקיו, אך תביעתו נדחתה, לאחר שהנתבעות הוכיחו שנזקיו נגרמו כשנפל במסגרת משחק בו הזניק את אופניו על תלולית חול סמוכה. משכך, קבע השופט שלמה פרידלנדר, התביעה שהוגשה הייתה כוזבת, ועל התובע לשלם הוצאות משפט לנתבעות.
בדצמבר 2015 הגישו הנתבעות שומה המעריכה את הוצאותיהן המשפטיות בסך כולל של 358,398 אלף שקל. כ-200 אלף שקל לנתיבים וכ-160 אלף לעירייה עבור.
התובע מצידו ביקש פטור מתשלום ההוצאות, או לכל הפחות להפחית אותן באופן משמעותי, בשל מצבו הגופני והכלכלי הקשה.
מצא מחדל לטפול עליו
השופט שלמה פרידלנדר קיבל את הסכומים שהציגו הנתבעות שנראו לו סבירים בהתחשב בהיקף ההליך ומשך הזמן שלקח – 11 שנים תמימות. הוא גם הסביר שבדרך כלל, כשתביעת נזקי גוף נדחית, נוהגים בתי המשפט להימנע מלפסוק כנגד התובע הוצאות משפט (לטובת הנתבעים) מתוך התחשבות במצבו הכלכלי הקשה, או בנזק גוף שנגרם לו (אם נפגע) ואי הזכייה בפיצויים, אלא שבמקרה הנוכחי מחדלו של התובע מצדיק חיוב משמעותי.
התובע אמנם הוכיח את עצם קיומה של הגומחה בכביש. המשמעות היא שנתיבים לא מנעה את היווצרותה והעירייה לא פיקחה עליה, אלא שבמהלך הדיונים בתיק התגלה כי ההתרשלות הלכאורית של הנתבעות כלל לא נגעה לתובע.
התביעה נדחתה, הסביר השופט, כי הנתבעות הוכיחו שהתובע נפגע בשעת משחק פזיז, מתלולית חול סמוכה. לאחר שנפגע, התובע חיפש ומצא מחדל לטפול עליו את מצבו ולחלץ פיצוי נזיקי. מכאן יוצא כי התובע ידע היטב כי תביעתו מבוססת על כזבים.
במצב כזה, ציין השופט, מן הראוי שלא לפטור אותו מתשלום הוצאותיו של הנתבעות – ולו כדי להרתיע מפני הגשת תביעות שקריות לבית המשפט, תוך בזבוז זמן יקר ומשאבים ציבוריים ופרטיים כאחד.
ובכל זאת, למרות הכל, השופט פרידלנדר החליט ללכת קמעה לקראת התובע. השופט הסביר כי אי אפשר שלא להתחשב במצבו הגופני והכלכלי הקשה, ופסק כי על התובע לשלם רק מחצית מהוצאות המשפט של הנתבעות, כ-80 אלף לעיריית רהט וכ-100 אלף שקל לנתיבים. בסך הכל 179,199 שקל.
מהחלטה זו ניתן להבין מה המשמעות של ייעוץ משפטי עוד בטרם הגשת התביעה. חשוב להבין שאם אתם מגישים תביעה שקרית, הצד שכנגד יכול לחשוף את השקר, ולבסוף במקום לצאת נשכרים – תצאו נפסדים.
- ב"כ התובע: עו"ד גדעון פנר
- ב"כ עיריית רהט לא צוין בהחלטה
- ב"כ נתיבים דרום: עו"ד יובל ראובינוף, עו"ד יפעת פנקס עו"ד רעות עוזרי
* עורכת דין מיכל כץ עוסקת בדיני נזיקין
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין