מועמדת לעבודה תבעה את רשת אפרודיטה שלא קיבלה אותה לעבודה בזמן חילופי מעסיקים. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את טענתה שהרשת דחתה אותה בגלל ההיריון, ולא בשל אי התאמתה לתפקיד.
נטליה סולומונוב הועסקה בקניון סטאר שופינג סנטר אשדוד, בחנות "אפרודיטה" להלבשה תחתונה. הזכיין שהחזיק בחנות נקלע לקשיים כלכליים ולכן החליט לסגור אותה, ובאוקטובר 2012 הוא מסר לעובדות שלו מכתבי פיטורים. באותו מעמד, סיפרה העובדת לזכיין שהיא בהריון.
בעיות בעבודה בגלל היריון?
פני ל- עורך דין עבודה
החנות הועברה לניהול על ידי בעלי הרשת, ומנהלת משאבי האנוש מטעמה ראיינה את העובדות המפוטרות כדי לקלוט אותן מחדש לעבודה תחת הרשת.
סולומונוב, שלטענתה הייתה היחידה שלא עברה את הראיון, הגישה בספטמבר 2013 תביעה נגד הרשת לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. לדעתה היא לא התקבלה לעבודה בגלל ההיריון, כך שהרשת נהגה בחוסר תום לב ותוך הפליה פסולה. בנוסף, היא תבעה את הזכיין שלא שילם לה פיצויי פיטורים, הפרשה לפנסיה ודמי הבראה.
הזכיין לא התגונן.
מאפרודיטה נטען שהרשת מעסיקה כ-400 עובדות שהן כ-97% מכלל עובדי הרשת, ובהן עובדות שיולדות מעת לעת כדבר שבשגרה. נטען גם שבראיון לא נשאלה שום שאלה הקשורה להריון, שהתובעת לא ציינה זאת, וכלל לא היה ידוע לנתבעת על הריונה.
הרושם שהתובעת יצרה, חוסר המוטיבציה שלה, תודעת השירות הלקויה שלה ובקשתה לתנאי שכר גבוהים מהמקובל, הם אלו שגרמו לפסילת מועמדותה, טענו מאפרודיטה והוסיפו שקיבלו לעבודה 7 מתוך 13 עובדות שרואיינו.
פיצויים אפקטיביים
סגן הנשיאה, השופט אילן סופר קבע שהתובעת הוכיחה שהיא התאימה לתפקיד, בו עבדה כמעט שלוש שנים, קיבלה בונוסים על מכירות והמלצות מהבוס הקודם. בכך התובעת הראתה שלא התקבלה לעבודה בגלל הפליה אסורה, ולכן הנתבעת היא זו שצריכה להוכיח שההפך הוא הנכון.
את הסיבות שהציגה הנתבעת לאי קבלת התובעת לעבודה השופט דחה. נראה שאכן התובעת הייתה היחידה מבין העובדות שהיו מעוניינות להמשיך לעבוד ברשת, שלא המשיכה בעבודה. כמו כן, הנתבעת לא הצליחה להוכיח מהו הפגם בכישורי התובעת שמנע מבעדה להעסיק אותה.
לכן, קבע השופט, המסקנה המתבקשת היא שהתובעת לא התקבלה לעבודה בגלל ההיריון, ובכך הפרה אפרודיטה את החוק.
השופט סופר הסביר שמאחר שלא מדובר בעובדת שפוטרה, אלא באישה שלא התקבלה לעבודה מחמת הריון, אז מגיע לה פיצוי מכח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שמטרתו להזהיר מפני חומרת ההפליה ולהבטיח הגנה משפטית באמצעות פסיקת פיצויים אפקטיבית, ולא סמלית.
לפיכך, פסק השופט שהנתבעת תפצה את התובעת ב-70 אלף שקל ( מתוכם 50 אלף שקל מכח החוק ו-20 אלף שקל על עוגמת נפש).
השופט גם קיבל את תביעת העובדת נגד הזכיין שפיטר אותה על הפרשיי פיצויי פיטורים, אי הפרשה לפנסיה ופדיון דמי הבראה בסך 5,894 שקל.
לקריאת פסק הדין
- ב"כ התובעת: עו"ד נדב דלומי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד נטלי אושרנקו
* עו"ד ערן לאופמן עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין