בני הזוג התחתנו בנישואים אזרחיים בחו"ל, וחיים בנפרד כבר 17 שנה. בימ"ש לענייני משפחה קיבל את תביעתו של הגבר להתרת הנישואין, בניגוד לרצונה של האישה.
גבר "חסר דת" ואישה יהודייה נישאו ב-1986 בנישואים אזרחיים בקפריסין ונרשמו בישראל כנשואים. הם הביאו לעולם ארבעה ילדים, כולם כיום בגירים. ב-1998, בעקבות בקשת האישה, הוצא נגד הבעל צו הגנה בגין אלימות. לאחר פקיעת הצו, האיש לא שב לדירתם ולחיים משותפים, אלא עבר להתגורר עם אישה אחרת, והשניים מוכרים כידועים בציבור. מאז התנהלו בין הצדדים הליכים רבים.
לשאלה בענייני משפחה:
כנסו לפורום דיני משפחה
בתחילת 2014 החליט ביה"ד הרבני הגדול כי נישואי בני הזוג "בטלים מעיקרם", והסמכות לדון בהתרתם נמסרה לבימ"ש לענייני משפחה בטבריה. בהתאם לכך, הגבר ביקש מביהמ"ש להתיר את הנישואים ולקבוע כי הם גרושים.
לדבריו, אין שום סיכוי שיחזור לחיות עם הנתבעת. לטענתו, עד היום לא פעל להתרת הנישואים כי לא היה לו כסף לכך.
האישה ביקשה לדחות את התביעה, בטענה כי אין לתובע כל עילת גירושין לפי הדין הקפריסאי (מקום הנישואים). לדבריה, הפירוד חל עקב התנהגותו, בעוד שהיא מעולם לא ניסתה להמשיך בחייה כי ידעה שהיא אשתו, והקריבה את חייה ואת כל כוחה וזמנה לטיפול בילדי בני הזוג.
בנוסף לכך היא טענה כי התובע, בניגוד לטענתו, הוא נוצרי. לטענתה, הוא בעצמו הצהיר על כך באחד ההליכים שהתנהלו ביניהם.
נישואים ריקים מתוכן
השופט מחמוד שדאפנה קיבל את התביעה והתיר את הנישואין.
לעניין דתו של התובע, השופט בחר להסתמך על הרישום במסמך האוכלוסין שלפיו התובע הוא "חסר דת", כיוון שרישום זה נחשב "אמת" כל עוד לא הוכח אחרת. בהיותו חסר דת, חלים על התובע עקרונות אזרחיים הנוגעים להתרת נישואין, שלפיהם הרס הנישואין והתפרקותם מהווים עילת גירושין.
השופט דחה את טענות האישה לגבי תחולת הדין הקפריסאי, והסביר כי יש להחיל את הדין הפנימי של מדינת ישראל ולא את הדין הקפריסאי, ואין כל בסיס לטענה כי התובענה להתרת נישואין נסמכת על דין חוץ.
בסופו של דבר, הסיבה העיקרית שהובילה את השופט להתרת הנישואין היא העובדה שבפועל מדובר בנישואין מפורקים וריקים מתוכן מזה שנים, מה גם שלא נעשו ניסיונות מצד הנתבעת להחזיר את התובע לחייה. להיפך – במשך השנים היא המשיכה להגיש נגדו תביעות ותלונות.
בפסק הדין נכתב: "הפירוד ארוך השנים בין בני הזוג, כאשר אחד מהצדדים אף מצוי בקשר זוגי עם ידועה בציבור, מהווים עילה להתרת נישואין, אף בהעדר הסכמת בן הזוג השני."
בסיכומו של דבר, נקבע כי הנישואין הותרו החל מיום מתן פסק הדין. הנתבעת חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד יוסי עקיבא עוסק בדיני משפחה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין