הנפגע, שבמקום להגיש תביעה לפי החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, הגיש תביעה נזיקית, זכה. בפסק הדין הבהיר בית המשפט שהיעדר ביטוח לא שולל מהנפגע פיצוי נזיקי.
בשנת 2011 קרתה תאונה בדרום תל אביב. היה זה יום גשום, רוכב אופנוע נסע בנתיב השמאלי של הכביש ולימינו נסעה מכונית. בשלב מסוים עברה המכונית לנתיב השמאלי ולאחר מכן האופנוע החליק ונפל.
לייעוץ בענייני תאונות דרכים:
עו"ד תאונות דרכים
רוכב האופנוע שבר את הרגל. ביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, וועדה רפואית קבעה לתובע נכות קבועה של 10%.
הרוכב, שלא היה לו ביטוח חובה לאופנוע, בחר לוותר על המסלול של תביעה המקובל – תביעה לפי חוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) – והגיש תביעה נזיקית בבימ"ש השלום בתל-אביב נגד נהג הרכב וחברת הביטוח שלו.
התובע, שיוצג על ידי עו"ד רן שקד, טען כי הנתבע סטה מנתיבו בפתאומיות. לכן לדבריו, הוא ניסה לבלום אך החליק עד שנבלם ברכב הנתבע.
הנתבע, שיוצג על ידי עו"ד גיל סבן, טען שעבר לנתיב השמאלי כמאה מטר לפני מקום התאונה, ולכן אין קשר בין המעבר לבין התאונה. לטענתו, התובע החליק בשל רכב אחר, ובגלל פס הפרדה, אך ללא כל קשר לנתבע.
עוד נטען, בין היתר, כי התובע אינו זכאי לפיצוי משום שלא ביטח את רכבו בביטוח חובה. לשיטת הנתבעים, נהג ללא ביטוח הוא "מסתכן מרצון" ויש לשלול ממנו פיצוי.
בנוסף, הנתבעים טענו שהתובע גם לא הוכיח שלא היה לו ביטוח חובה, ותביעה לפי פקודת הנזיקין דורשת דווקא "הוכחת אין-ביטוח".
הרכב "נעלם"
השופט רמי חיימוביץ דחה את טענות הנתבעים. השופט הבהיר, בין היתר, כי בית המשפט העליון קבע ללא עוררין שהיעדר ביטוח במקרה כזה אינו שולל תביעות לפי פקודת הנזיקין.
בשאלת הביטוח קיבל השופט את גרסת התובע שהופתע מכך שהאופנוע לא היה מבוטח, בין היתר משום שעדות זו נתמכה ברישומים שבתיק המשטרה. התובע הסביר שבעבר היה לו ביטוח חובה והוא סמך על המבטחת שתחדש אותו. הוא ציפה לקבל ממנה תעודת חובה חדשה, ולכן לא בירר את מועד תום הביטוח בעצמו.
הוא העיד גם כי על פי ייעוץ משפטי שקיבל אין לו עילת תביעה נגד המבטחת שלו, ולכן הגיש תביעה לפי פקודת הנזיקין נגד הנהג הפוגע עצמו. עדותו הייתה אמינה והגיונית, שכן אין לו כל אינטרס לוותר על הנוחות והביטחון שמקנה חוק הפלת"ד, שקובע אחריות מוחלטת, ולבחור במסלול "מסוכן" יותר שבו עליו להוכיח רשלנות, הסביר השופט.
ביחס לתאונה עצמה, השופט הגיע למסקנה שהנתבע הוא האחראי לה. השופט התרשם שגרסת התובע הייתה עקבית וסבירה יותר מגרסת הנתבע, שכללה שינויים בלתי מוסברים.
כך למשל, בגרסה הראשונה שמסר הנתבע למשטרה למחרת התאונה, הוא סיפר שהתובע בלם בגלל רכב אחר, והחליק כ-10 מטר מאחוריו. לעומת זאת, כשנחקר שלושה שבועות לאחר מכן, הרכב הנוסף "נעלם" והוצגה גרסה אחרת.
עם זאת, השופט החליט לייחס לתובע 20% מהאשמה לתאונה, מאחר שאם היה נזהר ונוסע לאט יותר, יכול היה למנוע את הנפילה.
השופט העריך את נזקי התובע בכ-255,000 שקל, בין היתר על הפסדי השתכרות לעתיד, כאב וסבל והוצאות רפואיות.
לאחר ניכויי תגמולי ביטוח לאומי וניכוי אשמתו של התובע נקבע כי הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 183,500 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 43,000 שקל והוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין