בגד הים של בנו נפל מהמרפסת, וכדי להביא אותו האיש טיפס על אדנית בקומת הקרקע. הוא נפל מגובה של ארבעה מטרים לתוך פיר מדרגות, ונפצע בכל חלקי גופו. בית המשפט התרשם שהמלון התרשל.
לפני כתשע שנים הגיע האיש, כיום בן 59, עם משפחתו למה שהייתה אמורה להיות חופשה חלומית במלון "ישרוטל" שבאילת. אלא שלא עברו יומיים, והחופשה הפכה לטרגדיה.
נפצעתם בתאונה?
פנו ל-עורך דין נזקי גוף
לאחר שבנו סיפר לו שבגד הים שלו נפל מהמרפסת, ונמצא ככל הנראה על פרגולה של חדר הפינג פונג במלון, נכנס האב אל החדר, וטיפס על אדנית במטרה לאתר את האבדה.
למרבה הצער, האב איבד את שיווי משקלו בין הצמחייה באדנית, ונפל ממנה לפיר מדרגות מגובה של ארבעה מטרים.
כתוצאה מכך, פונה האב לבית החולים "יוספטל" ואושפז ביחידה לטיפול נמרץ כשהוא סובל מדימום תוך מוחי, ומשברים בצלעות, חוליות ובעצם הבריח.
בעקבות התאונה החל האב בהליך שיקום ארוך, ובמקביל הגיש בשנת 2009 תביעה על נזקיו נגד חברת "ישרוטל ניהול מלונות" וחברת הביטוח שלה, "כלל". אל התביעה הצטרפה קופת חולים "לאומית", שמימנה את טיפולי התובע.
התובע – נהג מונית במקצועו – סיפר כי בעקבות התאונה איבד את רישיונו ומקום עבודתו, והפך מאדם עצמאי ופעלתן לשבר כלי, הסובל מדיכאונות וזקוק לעזרה.
לדבריו, האחריות המלאה על נזקיו רובצת על הנתבעות, שכן המלון לא נקט באמצעים מתאימים כדי למנוע את התאונה, ואִפשר את כניסתו למתחם המסוכן, מבלי להציב כל שילוט או גידור במקום.
הנתבעות הודו כי לאחר התאונה המתחם גודר, אך הסבירו כי הדבר נעשה רק מטעמי זהירות, לנוכח התנהגותו החריגה והבלתי צפויה של התובע.
לטענתן, התובע אחראי למרבית נזקיו, שכן הוא טיפס בעצמו על אדנית, תוך סיכון עצמי רב, כשהוא יודע שהיא אינה מיועדת להליכה.
הייתה צריכה לצפות
השופטת לימור בן-שמן הבהירה את חובתו של המלון לשמור על אורחיו על ידי נקיטת אמצעי זהירות סבירים. לאחר שצפתה בסרטוני התאונה, התרשמה השופטת מגובהה המינימלי של האדנית, שהצריכה "הנפה קלה" של רגלו של המטפס כדי לעלות עליה.
מכאן, הגיעה השופטת למסקנה שהמלון יכול היה לצפות את האירוע, ומצאה קשר סיבתי ברור בין היעדר גידור המתחם לבין פגיעת התובע. לכן, קבעה השופטת שהמלון הפר את חובתו למנוע את הסיכון, כך שהנתבעות אחריות לנזקי התובע.
ואולם, השופטת לא התעלמה מכך שהתובע עלה על האדנית, כשהוא יודע שהיא אינה מיועדת להליכה, וייחסה לו 20% מהאחריות לתאונה.
לאחר ניכוי אחריותו לתאונה, העריכה השופטת את נזקיו של התובע – הסובל מנכות תפקודית בשיעור של 70%, ונזקק כיום לתמיכה כספית ופיזית מבני משפחתו ומכריו – על סך של 1,472,890 שקלים עבור הפסדי שכר, עזרת הזולת, וכאב וסבל.
לפיכך, חויבו הנתבעות לפצות את התובע על נזקיו בסכום זה, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% מגובה הפיצוי. השופטת ציינה כי יש לנכות מהסכום את התגמולים שקיבל התובע מביטוח לאומי, שטרם שוערך במדויק.
כמו כן, חויבו הנתבעות לשלם כ-278,000 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 66,000 שקל לקופת חולים "לאומית", עבור הוצאות הטיפולים השונים שמימנה לתובע בעקבות התאונה.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורכת דין טל אזוגי עוסקת בדיני נזיקין
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לוייר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין