התיקונים שביצעה השוכרת לאחר פינוי הבית לא היו לשביעות רצון הבעלים, שבאה בדרישות וסירבה להחזיר לה את שטר הביטחון. כחצי שנה לאחר מכן היא אף פתחה נגד השוכרת תיק בהוצאה לפועל. העניין הסתיים בקביעת בית המשפט שהתנהגותה אינה ראויה.
השוכרת התגוררה בבית דו משפחתי ביישוב נורדיה שבשרון במשך כשנה ושבעה חודשים, עד שעזבה באוגוסט 2011. עם הפינוי הודיעה לה בעלת הבית שהיא אינה מרוצה מהמצב של הנכס ודרשה לבצע בו תיקונים. השוכרת הזמינה צבעי, גנן וביצעה תיקונים שונים בבית – אך זה לא עזר. בעלת הבית עדיין באה אליה בטרוניות.
בעיות עם השוכר?
עורך דין מקרקעין
בשלב מסוים התערבה קרובת משפחה של השוכרת, עורכת דין במקצועה, ובשיחה עם בעלת הבית הן הסכימו שהשוכרת תסדר עוד מספר דברים ותוכל לעזוב בשקט. אלא שגם זה לא סיפק את בעלת הדירה והיא הודיעה בתוקף "בכל מקרה אתבע".
ואכן, כעבור חצי שנה היא הגישה את שטר הביטחון של השוכרת להוצאה לפועל. השוכרת התנגדה לביצוע השטר ובהתאם לכללי סדר הדין, הועבר התיק לדיון בבית משפט השלום בנתניה.
השוכרת שטחה בפני הרשמת הבכירה יפעת אונגר-ביטון את מסכת הייסורים שעברה מול בעלת הבית, שלא הייתה מרוצה משום דבר. הצבעי והגנן העידו לטובתה וסיפרו על דרישותיה הקטנוניות של בעלת הדירה, שהביאה את השוכרת לבכי.
אלא שלטענת בעלת הדירה היו בנכס ליקויים רבים: החצר הייתה מלאת פסולת וצואת כלבים, הדשא הרוס וכך גם תאורת הגינה, הקירות מחוררים והמרתף רטוב ועבש.
היא טענה כי לא הצליחה להשכיר את הבית במשך שלושה חודשים ונאלצה לבצע תיקונים רבים בעצמה. ההוצאות שנגרמו לה מסתכמות ב-34,734 שקל.
הציקה, העליבה, צעקה
הרשמת אונגר-ביטון צפתה בסרטונים ובתמונות, האזינה לעדויות והגיעה למסקנה שהצדק עם השוכרת.
עדויות הצבע והגנן היו אמינות על הרשמת הבכירה והן תמכו בגרסת השוכרת, שעשתה ככל יכולתה כדי לרצות את בעלת הדירה, אך זו לא הייתה מרוצה מדבר, הציקה לשוכרת, העליבה אותה וצעקה עליה.
הצפייה בתמונות ובסרטון שהציגה השוכרת, וצולמו בסמוך לעזיבתה, העידו שהבית היה ראוי למגורים, צבוע ונקי, פסקה הרשמת.
גם בעלת הבית הציגה צילומים. אלא שהרשמת לא מצאה שהם מעידים על אסון, ויותר מזה, לא ברור ממתי התמונות, וייתכן שצולמו הרבה אחרי שהשוכרת עזבה את הבית.
הרשמת גם פסקה שאין כל קשר בין מצב הבית לבין העובדה שלא הושכר במשך תקופה. היא קיבלה עדות מטעם אישה שהתכוונה להשכיר את הבית והתחרטה. אותה אישה הבהירה שהחרטה לא הייתה קשורה למצב הבית ושבסוף הוא לא התאים לה מסיבותיה שלה.
לנוכח כל אלה התרשמה הרשמת שבעלת הבית הציבה בפני השוכרת דרישות קיצוניות החורגות מהמקובל והתנהגותה לא הייתה נאותה, במיוחד, כשמסרה את השיק לביצוע רק כחצי שנה לאחר הפינוי ומבלי להתריע לפני.
לבסוף, הורתה הרשמת על סגירת תיק ההוצאה לפועל נגד השוכרת. בעלת הבית חויבה להחזיר לה את שטר הביטחון ולשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 6,500 שקל.
ידוע שהסכמי השכירות אינם מאוזנים: השוכר משלם מעט לעומת הנזק העצום שהוא עלול לגרום לנכס היקר. כדאי לבעלי הנכסים שלא להסתפק בשטר ביטחון אלא לדרוש גם ערבות בנקאית אוטונומית בסכום של מספר חודשי שכירות, שניתן לגבות מיד וללא צורך בהליך משפטי. מנסיוני היא גם גורמת לשוכר לשמור על הנכס.
- ב"כ בעלת הבית: עו"ד ויזל
- ב"כ השוכרת: עו"ד פינק
* עו"ד ירון אפרת עוסק בדיני מקרקעין וחוזים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.