מחלוקת בין חברת תרופות לבין התאחדות התעשיינים לגבי תקופת ההגנה על פטנט הגיעה עד ביהמ"ש העליון, שהכריע לפני כמה ימים לטובת ההתאחדות.
לפי חוק הפטנטים, פרק הזמן לשם הגנת פטנט הוא עשרים שנה, אולם העניין מסתבך ב"כפר הגלובאלי" של ימינו.
לאחרונה נדון בביהמ"ש העליון מועד פקיעת תוקף הפטנט על התכשיר הרפואי Ezetrol שפיתחה חברת "מרק", ומשמש להורדת רמות גבוהות של כולסטרול בדם.
מרק קיבלה הגנת פטנט ב-1994. בשנת 2005 ניצלה מרק תיקון שבוצע בחוק בשנת 1998 וקיבלה צו להארכת ההגנה על הפטנט לעוד 12 שנים – עד יוני 2017.
לסיוע בהגנה על פטנטים
עורך דין קניין רוחני
אלא שבשנת 2006 שוב תוקן החוק. הפעם נקבע כי תקופת ההארכה שניתן להעניק להגנה על פטנט צריכה להשתוות לתקופת ההארכה הקצרה ביותר שניתנה לפטנט במדינות אחרות בעולם.
אולם לשון החוק לא הייתה ברורה. מה קורה כאשר ההחלטה לגבי התקופה שנקבעה במדינה האחרת ניתנה אחרי שצו ההארכה ניתן בארץ? זו השאלה שעלתה לגבי הפטנט של חברת התרופות.
התאחדות התעשיינים, שסברה כי בהתאם לתיקון יש לקצר את תקופת ההגנה על הפטנט של מרק, הגישה בתחילת 2013 בקשה לקיצור התקופה, בטענה שהצו ניתן לה למשך זמן ארוך יותר מזה שניתן לפטנט בארה"ב. רשם הפטנטים קיבל את הבקשה וקיצר את תקופת תוקפו של הצו, כך שהיא תסתיים בינואר 2016.
במסגרת ערעור שהוגש למחוזי, בית המשפט עדיין תמך בקיצור הצו, אך בדרך חישוב אחרת, והחליט שתוקף הצו יפוג באוקטובר 2012, בהתאם לתקופת צו הארכה שניתן בגרמניה. זאת, בין היתר, לאחר שקיבל את טענת מרק כי קיצור תוקפו של הצו כעת פוגע בוודאות הנדרשת לשם תכנון צעדיה העסקיים.
שני הצדדים הגישו בקשות רשות ערעור בביהמ"ש העליון.
בתמצית, מרק טענה שקיצור התקופה פוגע בזכות הקניין שלה ושאין להתחשב בתקופות צווי הארכה שניתנו בחו"ל, לאחר מתן הצו הישראלי, ואילו התאחדות התעשיינים והיועץ המשפטי לממשלה היו בדעה שיש להתחשב בתקופות אלה.
המחוקק נתן, המחוקק לקח
בית המשפט העליון הכריע לטובת התאחדות התעשיינים. השופט ניל הנדל הקדיש עמודים רבים לניתוח הסוגיה. לאחר שניתח את החוק לעומקו, השופט סבר שעמדת המחוקק הייתה כי הפיצוי הראוי ביותר לבעלת פטנט, מבחינת האיזון בין כל הערכים והאינטרסים המתנגשים, הוא התקופה הקצרה ביותר שניתנה באחת המדינות המוכרות.
בשונה מבית המשפט המחוזי, ששם דגש על "הוודאות המשפטית", השופט הנדל סבר שהמטרה המרכזית שאותה ביקש המחוקק להשיג היא מתן פיצוי הולם לבעלת הפטנט, אך לא פיצוי יתר.
"אין זה משנה, בהיבט זה, אם הצו במדינה המוכרת ניתן לפני שניתן הצו בישראל או לאחריו. סטייה מן התקופה הקצרה ביותר משמעותה פיצוי יתר לבעלת הפטנט, ופגיעה בחברות הגנריות ובעקיפין בציבור צורכי התרופות", כתב השופט.
"המסקנה היא כי יש לקבל את הפרשנות שלפיה יש להתחשב, בעת קביעת תוקף צו ההארכה, גם בצווים שניתנו במדינות מוכרות לאחר מתן הצו בישראל", קבע השופט.
השופט אף קבע כי אין כאן פגיעה חוקתית-רטרואקטיבית בזכותה של מרק. "תקופת ההגנה שלה זכתה מרק בפועל ארוכה יותר מזו שלה הייתה זכאית בעת רישום הפטנט", הבהיר השופט, "המחוקק נתן והמחוקק לקח את חלקו בחזרה".
בסיכומו של דבר, השופט הסכים עם דעתו של רשם הפטנטים, לפיה צו ההארכה שניתן בארצות הברית הוא הצו הרלוונטי בנסיבות העניין. בהתאם, נקבע כי תוקפו של צו ההארכה שניתן למרק פג כבר בינואר. השופטים יורם דנציגר ואורי שהם הצטרפו לפסק הדין.
מרק חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 125,000 שקל.
- ב"כ המבקשת: עו"ד טל בנד, עו"ד יאיר זיו
- ב"כ המשיבות: עו"ד ליעד וטשטיין, עו"ד אורי פרוכטמן
* עורך דין יואב סלומון עוסק בקניין רוחני
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין