יהלומן שפוטר נחשד בגניבת יהלומים בעשרות אלפי שקלים. בית הדין לעבודה סבר כי חשדות הגניבה לא הוכחו והעובד זכאי לפיצויי פיטורים, אם כי מופחתים.
יהלומן בחברת התכשיטים ק.ג.ה. פוטר בשנת 2009. במכתב הפיטורים שקיבל צוין, כי פוטר בשל צמצומים אף שגילה מסירות, נאמנות, אחריות ובקיאות בכל דרישות העבודה במשך למעלה מ-11 שנות עבודתו בחברה.
לכתבות נוספות בנושא:
בתביעה שהגישה החברה כעבור מספר חודשים נגד העובד, היא טענה שלאחר פיטוריו היא גילתה כי גנב ממנה יהלומים בשווי של 77,200 שקל. העובד מצידו, הגיש תביעה לפיצויי פיטורים כנגד החברה ובעלי המניות שלה. התביעות נדונו במאוחד בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
לטענת החברה, מספר ימים לאחר פיטוריו, התבקש העובד להגיע למשרדים על מנת לפתוח את הכספת שבה נהג לאפסן את היהלומים שנמסרו לו לשיבוץ. העובד סירב להגיע ונתן אישור טלפוני לפתיחת הכספת בהיעדרו. משנפתחה הכספת, התברר שחסרים בה יהלומים. החברה הגישה תלונה במשטרה כנגד היהלומן, שנסגרה בהמשך מחוסר עניין לציבור.
העובד סיפר ששלושה ימים לאחר שהוגשה נגדו התלונה הוא שלח לחברה מכתב באמצעות עורך דינו ובו הסביר שמעולם לא נטל דבר מהכספת, וכנראה שהיא נפרצה בכוח ללא ידיעתו ושלא בנוכחותו.
בנוגע לתביעתו, טען העובד בין השאר, שלא שולמו לו מלוא פיצויי הפיטורים ודרש גם פיצוי בעבור הודעה מוקדמת (שכן ניתנה לו הודעה של שבוע בלבד במקום חודש) וימי חופשה. עוד טען כי לא הופרשו לו מלוא הכספים לביטוח המנהלים. העובד אישר את טענת החברה, כי הוא חייב לה 5,200 שקל בגין הלוואה ותכשיטים שרכש.
לא גנב, כן התרשל
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה קבעה, כי לא הוכח שהעובד גנב את היהלומים, אך לעומת זאת כן הוכח שהתרשל בשמירה על היהלומים שנמסרו לו, באופן המהווה הפרה של חובתו החוזית כלפי החברה ומטיל עליו אחריות לפצותה.
עם זאת קבעה השופטת, כי לחברה, שלא נקטה באמצעי זהירות מספיקים בהתחשב בשווי היהלומים, אשם תורם להיעלמותם, בגובה מחצית מהסכום שייפסק לטובתו בתביעתו.
בעניין תביעה זו השופטת קבעה שלנוכח העובדה שהעובד פוטר מחמת ירידה בהיקפי עבודת החברה וללא כל קשר להתנהגותו, שהתגלתה רק לאחר הפיטורים, הוא זכאי לפיצויי פיטורים וכן לפדיון ימי החופשה שנותרו לזכותו.
השופטת לא נענתה ליתר דרישותיו של העובד, כך שלבסוף התביעות התקבלו – שתיהן – חלקית: נקבע, כי העובד, שהיה זכאי ל – 118,070 שקל עבור פיצויי פיטורים ופדיון חופשה, יקבל במקום זאת סכום של 74,270 שקל – הכולל את פיצויי הפיטורים ופדיון חופשה בניכוי חלקו בהיעלמות היהלומים, ההלוואה שנטל והתכשיטים שרכש. עוד נקבע, כי מאחר שלא היה מקום להטיל אחריות אישית על בעלי המניות במקרה זה, העובד יישא בתשלום הוצאות של 4,000 שקל לכל אחד מהם.
הכלל הוא כי מעסיק אינו יכול לשלול פיצויי פיטורים מעובד על דעת עצמו. עם זאת, יכול המעסיק לדאוג להוראה מתאימה בהסכם העבודה, שבמסגרתה העובד יחויב בשיפוי במקרה שסרח, הפר חובתו או גרם לנזק כלכלי.
*עו"ד שרית לנגה יצחקי עוסקת בדיני עבודה.
**הכותבת לא ייצגה בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין