מספר שנים אחרי שהתגרשו, טען הגרוש שאשתו לא מקיימת את ההסכם. שופטת בימ"ש לענייני משפחה בתל-אביב דחתה את רוב טענותיו והבהירה לבעל: ההסכם "עלוב"? בעיה שלך.
גבר ואישה התחתנו ב-1991 ובשנת 1997 נולדו להם תאומים. בשנת 2004 הם התגרשו, לאחר הליך גישור שהסתיים בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין.
בשנת 2012 הגיש האיש בבית המשפט לענייני משפחה שתי תביעות נגד גרושתו. האחת, תביעה לפיצויים וביטול או אכיפה של ההסכם, והשנייה להפחתת מזונות הילדים.
לסיוע בהפחתת מזונות
עורך דין משפחה
התובע טען בהרחבה כי אשתו לשעבר הפרה את ההתחייבות בהסכם למכור את דירתם המשותפת בזמן סביר, ולמעשה לא מכרה אותה עד היום. בנוסף, לטענתו, הנתבעת הסתירה ממנו את העובדה שכמה חודשים אחרי הפרידה היא החלה לקבל קצבת נכות בגין בנם הסובל ממחלה כרונית.
כמו כן, התובע הציג שורה של ויתורים שעשה לטובת הנתבעת, בעוד שבינתיים הוא מפסיד מכך שהיא לא מוכרת את הדירה. לשיטתו, הנתבעת נהגה בחוסר תום לב ועל כך מגיע לו פיצוי.
הנתבעת טענה, בין היתר, שלא הייתה שום הפרה מצדה, לא בנושא הקצבה ולא בנושא הדירה. היא הציגה את ההסכם בו נקבע במפורש שהתובע ויתר על פירוק השיתוף בדירה ושהיא תחליט מתי הדירה תימכר.
בעוד שהנתבע טען שהוא זכאי לקבל 35% משווי השוק של הדירה, הנתבעת טענה כי בהסכם נקבע בצורה מפורשת וברורה, כי משחלפו למעלה משלוש שנים ממועד חתימת ההסכם, כל סכום שיהיה מעל 170,000 דולר נטו, יועבר במלואה לנתבעת.
כמו כן, היא סיפרה שבזמנו היא והוריה מימנו 160,000 דולר לשם רכישת הדירה ואילו התובע 10,000 דולר בלבד, כשהיתרה שולמה במשכנתא, ומכאן התחשיב שבהסכם.
לשון ברורה וחדה
השופטת מירה דהן שטחה את טענות הצדדים, נכנסה לעומק ההסכם, ובסופו של דבר קבעה שהנתבעת לא הפרה אותו בשום נושא.
באופן כללי, הבהירה השופטת, בן זוג שהסכים לוויתורים לא יכול לטעון מאוחר יותר שהרכוש לא אוזן בחלקים שווים ולבקש לבטל את ההסכם, במיוחד כשמדובר בגישור, שבו הצדדים הגיעו להסכמות מרצונם. בהקשר זה השופטת הבהירה כי לא ניתן לעתור לשינויים בהסכם בטענה שמדובר בסעיף "גרוע" או בהסכם "עלוב".
בעניין קצבה, השופטת הסבירה כי לשון ההסכם ברורה וחדה, ובו נקבע: "האם תקבל את קצבת הביטוח הלאומי עבור הבנים, באם תשולם, וכן כל קצבה אחרת המשולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי עבור הבנים, זאת בנוסף למזונות הבנים", כך שאין כאן חוסר תום לב מצד הנתבעת.
כמו כן, במהלך המשפט התברר שבזמנו ההורים פנו ביחד לבקשת קצבה, ובכל מקרה לתובע הייתה גישה למסמכיו הרפואיים של הקטין.
גם בנוגע לדירה השופטת התרשמה כי "הנתבעת הציגה הסבר המניח את הדעת בדבר אופן חלוקת הדירה בין הצדדים ונוכח הכספים שהושקעו על ידי כל צד ברכישתה".
עם זאת, השופטת קיבלה חלקית את התביעה להפחתת מזונות, בשל העובדה שהקצבה עבור הקטין מהווה "שינוי נסיבות מהותי". היא קבעה שמעתה ואילך, וכל עוד הקטין מקבל קצבת נכות, התובע לא ישלם על ההוצאות הרפואיות החריגות שלו.
כך שבסיכומו של דבר השופטת דחתה את התביעה לאכיפה או ביטול ההסכם, וחייבה את התובע בהוצאות הנתבעת בסך 30,000 שקל.
מנגד, השופטת קיבלה חלקית את התביעה להפחתת מזונות וחייבה את הנתבעת בהוצאות הנתבע בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד א. טירר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אור גל-און
* עורך דין גד שמואלי חי עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין