לפני מספר ימים אושר באופן סופי חוק האזרחות לצאצאי מגורשי ספרד. האם החוק מביא בשורה אמיתית? האם ניתן יהיה, בתהליך סביר ואולי גם בעלות סבירה, לקבל את האזרחות הספרדית הנכספת?
כפי שפורסם לאחרונה כמעט בכל כלי תקשורת ישראלי חוק האזרחות לצאצאי מגורשי ספרד אושר באופן סופי ב-11/6/15 בפרלמנט הספרדי, בסיומו של תהליך חקיקה ארוך שהחל בשנת 2012. התוצאה הסופית משקפת את המאבק הפוליטי הפנים ספרדי, בין אלו שתמכו ברעיון באופן מלא לבין אלו שכנראה תמכו בו קצת פחות.
לייעוץ בענייני אזרחויות:
פנו ל- עו"ד אזרחות זרה
גרסה מחמירה יחסית
מצד אחד, אין ספק שמדובר באירוע הסטורי, חף מאינטרסים זרים, שבו ספרד מכירה בצורך לתקן את הפשעים האיומים שהיא ביצעה בתושביה היהודים שגורשו או אולצו להמיר את דתם (אנוסי ספרד) בסוף המאה החמש עשרה.
מצד שני, ניתן לומר שביחס לטיוטות שהוצגו בתחילת הדרך, הגרסה הסופית של החוק מחמירה ומפחיתה במשהו מגדולת המהלך, בוודאי מבחינתם של חלק מצאצאי המגורשים, שציפו לתהליך קל וזול יותר.
אפשר להיות אופטימיים
למרות הביקורת ביחס לגרסה הסופית של החוק, חשוב לציין שהמצב המשפטי הנוכחי מהווה שיפור ניכר בהשוואה למצב שהיה קיים עד כה, על פי החוק משנת 1982.
החוק הקודם לא התיר להחזיק באזרחות כפולה. לא היו בו קריטריונים ברורים לקבלת אזרחות ספרדית ולא ניתן היה לברר את סטאטוס הטיפול בבקשות אזרחות, שלעתים נמשך שנים ארוכות.
לעומת זאת, בחוק החדש ניכר שהממשל הספרדי מבקש להקל על התהליך: מותר להחזיק באזרחות כפולה, נקבעו קריטריונים ברורים לזכאות וזמן מירבי לטיפול (שנה מהגעת בקשה מלאה לנוטריון הספרדי), והוקם מנגנון מתוקצב שאמור לאפשר לממשל להעניק שירות יעיל וקצר ככל האפשר למגישי הבקשות לאזרחות. בנוסף, הממשל הספרדי מתכוון להקים מערכת ממוחשבת שאמורה ליעל את התהליך.
מה שהממשל הספרדי מנסה לעשות עבור צאצאי מגורשי ספרד דומה לתהליך דומה שבוצע בספרד בשנת 2005, כשניתנה אזרחות לכמיליון זרים בלתי חוקיים, בעיקר מדרום אמריקה, בתהליך בזק שארך כשלוש שנים. לכן, למרות המוניטין השלילי שיש לספרדים בענייני יעילות בירוקרטית, הפעם אפשר להיות אופטימיים.
מה צריך להוכיח?
החוק מציין שני קריטריונים מרכזיים לקבלת האזרחות: הוכחה שהמבקש הוא צאצא למגורשי ספרד, והוכחת היותו בעל זיקה חזקה לתרבות ספרד.
את הקשר המשפחתי למגורשי ספרד אפשר להוכיח באמצעות שמות משפחה המופיעים ברשימות מוכרות ומאושרות בלבד. כמו כן, אפשר להציג כתובה ספרדית, אישור רב ואישור של פדרצית איחוד הקהילות היהודיות בספרד.
מבחינה זו אין שינוי משמעותי לעומת הדרישות שהיו ידועות לנו זה מכבר. כמובן שכל המסמכים צריכים להיות מתורגמים לספרדית ומאושרים בהתאם לדרישות הממשל.
"הוכחת" הזיקה לתרבות תהיה באמצעות מבחן בספרדית (ברמה הבסיסית), וכן באמצעות מבחן ידע בתרבות ובחוקה הספרדית. אין ספק שדרישה זו, שהתווספה בתהליך החקיקה, מכבידה מאוד על התהליך ולכאורה מותירה בו רק צאצאים דוברי ספרדית או לאדינו או כאלו שירצו ללמוד ספרדית.
בפגישות שלנו עם גורמי הממשל הספרדיים ועם חלק מהנוטריונים הספרדיים שאמורים לטפל בבקשות, אנחנו עדיין לומדים את היקף הדרישה בעניין הזיקה לספרד ואת הדרך להתמודד איתה, באופן שיאפשר אולי ליותר צאצאי מגורשים להגיש בקשות.
כל מי שחפץ באזרחות, יצטרך לנסוע לספרד לפחות פעם אחת לראיון אצל נוטריון ספרדי, לאחר קליטת הבקשה בספרד, כששאר התהליך אמור להתנהל מול השגרירות.
בנוסף, די ברור שמורכבותו של התהליך, הביורוקרטיה הכרוכה בו והתפרסותו על פני שתי מדינות לפחות, תקשה מאוד על הגשה עצמית של בקשה לאזרחות.
יש לציין שחלון הזמנים להגשת בקשות יימשך שלוש שנים בלבד – החל מהראשון לאוקטובר 2015 – ולכן ככל הנראה ניתן יהיה להגיש כל בקשה פעם אחת בלבד.
המציאות טפחה על הפנים
בתחילת הדרך, בשנת 2012, צאצאי המגורשים קיוו כי שם המשפחה הנכון יספיק להם לקבלת אזרחות. הם הרגישו, חלקם בהתרגשות אמיתית, שסוף סוף נעשה צדק הסטורי.
הם חשבו ששרשרת הדורות, סבתא וסבא רבא, מרצדס או פרז, לאון או טולדנו – חלקם דוברי לאדינו ששמרו על המורשת הספרדית במשך למעלה מ-500 שנה – "יחזירו עטרה ליושנה" ותוך זמן קצר ובעלויות סבירות יוכלו צאצאיהם לקבל אזרחות ספרדית.
המציאות, מה לעשות, טפחה לנו מעט על הפנים. מקבלה המונית של אזרחות ל-"כל דיכפין" ברור כעת כי מדובר בתהליך מצומצם, המתאים למספר קטן יותר של צאצאים, ובעלות כספית גבוהה יחסית. לא פלא שמהערכה ראשונית של כשלושה וחצי מליון מבקשים, סביר להניח כי יהיו עשרות אלפי בקשות בלבד.
* עו"ד איתן חיים עזריה עוסק בתהליך קבלת אזרחות ספרדית לצאצאי המגורשים בשיתוף משרד ספרדי העוסק בענייני הגירה.
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין