ביהמ"ש המחוזי בתל אביב אישר שבעל הדירה עשה טעות כששינה סעיף בזיכרון הדברים מבלי להבהיר לקונה את משמעותו. בעקבות הפסיקה, חויבה אלמנתו להחזיר מקדמה בסך 250 אלף שקל.
במאי 2012 הגיעה הקונה יחד עם אמה לבדוק אופציה לרכוש בית ברמת גן. בעל הדירה הציע לה לסגור את העסקה "במקום" בהנחה של 150 אלף שקל. הקונה הסכימה והצדדים נפגשו למחרת לחתום על זיכרון דברים. המוכר הקריא לקונה ולאמה את זיכרון הדברים, ולאחר שפנה לחדר העבודה שלו ושינה כמה דברים, הצדדים חתמו עליו והקונה שילמה לו מקדמה של 250 אלף שקל.
זקוקים לייעוץ בדיני מקרקעין?
פנו ל - עו"ד מקרקעין
כעבור כמה ימים פנתה הקונה לעורך דינה כדי שיערוך הסכם מכר, וזה העיר לה שיש במסמך דבר חריג: תשלומי המס, שבדרך כלל מוטלים על המוכר, יוטלו עליה. משכך, פנתה הקונה למוכר בבקשה לבטל את העסקה ולהחזיר לה את המקדמה, אך הוא סרב.
הקונה לא שילמה את התשלום הראשון, והמוכר הוציא לה מכתב בו ציין שחילט את סכום המקדמה. בעקבות הסכסוך, הוסרה הערת האזהרה שנרשמה לטובת הקונה ובסופו של דבר הבית נמכר לקונה אחר.
בינואר 2013 הגישה הקונה תביעה להשבת כספי המקדמה בבימ"ש השלום בתל באביב. הקונה גרסה שהמוכר הטעה אותה וכשהיה בחדר העבודה הוסיף, מבלי ליידע אותה, את החיוב במיסים שהוא אמור לשלם. היא הראתה שהוחתמה רק על העמוד האחרון של זיכרון הדברים - דבר המראה לטענתה על חוסר תום ליבו ועל ניצול חוסר הניסיון שלה בעסקאות נדל"ן.
המוכר טען שהעותק המקורי של זיכרון הדברים הוצא מהאינטרנט, והסעיף השנוי במחלוקת נוסף בהסכמת הקונה. לטענתו, הוא הקריא לה את זיכרון הדברים לאחר השינוי ולכן לא מדובר בהטעיה.
ביהמ"ש קיבל את התביעה וקבע שהקונה הוטעתה. בהתאם, זיכרון הדברים בוטל והמוכר חויב להשיב לקונה את המקדמה במלואה כולל ריבית והצמדה.
במהלך ההליכים המוכר נפטר, ואלמנתו ערערה על פסק הדין לביהמ"ש המחוזי בתל אביב.
לטענתה, הקונה לא הוטעתה, אלא התחרטה. ובכלל – גם אם יש משהו בדבריה, מדובר בטעות ולא בהטעיה – עילה שנטל ההוכחה שלה כבד יותר, והקונה לא עמדה בו.
הקונה טענה שהוספת הסעיף מבלי ידיעתה הוא שינוי מהותי, ועמדה על כך שהמוכר הטעה אותה. עוד טענה שבנסיבות בהן הבית נמכר לאחרים, לא ייגרם למערערת כל נזק אם תשיב את המקדמה.
טעות לא הטעיה
השופטת רות לבהר-שרון דחתה את הערעור וקבעה כי כשהקונה מתבקש לשאת בהוצאות המיסים המוטלות על המוכר, על המוכר להסביר באופן ברור ובפירוט שכל המיסים בגין העסקה חלים על הקונה, או לפחות לנסח את ההסכם באופן ברור ומפורש. המערערת או המנוח לא הוכיחה שהסבירו את הדבר, ולא ניתן להסיק זאת מהנוסח שבזיכרון הדברים.
עם זאת, סברה השופטת, כי המנוח לא הטעה במתכוון את הקונה ועדיין, גם אם הייתה זו טעות, היה מקום להורות על ביטול זיכרון הדברים, או לפחות להוריד את השינוי בסעיף המיסים.
עוד קבעה השופטת כי הקונה הקטינה נזקים בכך שמיד לאחר שהבינה את משמעות הסעיף, ביקשה לבטל את העסקה, והסכימה לבטל את הערת האזהרה ללא כל תנאי ובלי לבקש את המקדמה חזרה, דבר שאפשר למכור את הבית לרוכשים חדשים.
משכך, פסקה השופטת, אין מקום לשנות מפסיקתו של בימ"ש השלום, ולכן המערערת תישא בהוצאות הקונה בסך 10 אלף שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד עופר פיק
- ב"כ המשיבה: עו"ד יצחק אגר
* עו"ד יהודה לוי עוסק בדיני מקרקעין.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין