מאת: אורית פרלמן שמסיאן
לפסק הדין בעניין פתיאני נ' ניימן
ויכוח על מקום חניה בקניון הדר שבשכונת תלפיות בירושלים התדרדר לאירוע תקיפה אלים וברוטאלי. מדוע יתנפל אדם דתי וחובש כיפה על נהגת שלא עשתה לו כל רע ואחר כך גם ישקר בבית המשפט? מעשה שהיה כך היה.
התקרית, שהתרחשה בשנת 2010, החלה עת ניסתה נהגת להיכנס לאחד ממקומות החניה שבחניון בקניון הדר , שאז התקרב אליה רכב אחר וחסם את כניסתה. לדבריה, בעל הרכב יצא מרכבו, משך אותה בכוח מתוך רכבה, גרר אותה החוצה והפיל אותה על הרצפה, תוך התעלמות מצעקותיה שבלם היד לא הורם.
בזמן הזה המתינה בתו של התוקף ברכבו וחיכתה לשעת כושר להיכנס לחניה, בעוד המותקפת שכבה חבולה, ורכבה המשיך בנסיעה ופגע ברכב חונה. התוקף עצמו ברח מהמקום מחשש שמא המשטרה תגיע ותעכבו לחקירה.
בעקבות זאת, ולאחר שאיתרה את זהות הפוגע, הגישה נגדו הנהגת תביעה בבית משפט השלום בירושלים, בה עתרה לפיצוי בסך כ-60 אלף שקל בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות ואחרות וכיסוי הנזק שנגרם לרכבה. לטענתה, מדובר בתקיפה ברוטאלית, נבזית ובלתי אנושית מול אנשים רבים. בטחונה העצמי נפגע, והיא נכנסה למצב חרדה ופחד.
גרר אישה מחוץ לרכב
הנתבע, מצידו, טען כי התובעת ביקשה להיכנס בכח למקום החניה, על אף שהבחינה בכוונתו לחנות שם בעצמו. לדבריו, הוא הלך לכיוונה על מנת לשאול אותה לפשר התנהגותה, אולם היא המשיכה בנסיעתה ודחפה אותו באמצעות מכוניתה. בשלב מסוים, הוסיף, היא יצאה מן הרכב בחמת זעם תוך שהיא צורחת עליו וממשיכה להתקוטט איתו, ומכיוון ששכחה ללחוץ על בלם היד, רכבה התדרדר ופגע ברכב אחר בחניון.
שני העדים שהעידו מטעם התובעת, שניהם עובדי הסופרמרקט הסמוך לחניון, תמכו בגרסתה, וציינו כי התוקף הוא "אדם דתי, עם כיפה וזקן, שירד מרכבו ונעמד מול רכבה של האישה, והתחיל להתווכח עם האישה לגבי הזכות לחנות במקום החניה". אחד העדים הוא אף זה שהזמין את המשטרה.
סתירה בגרסאות
עדותו של הנתבע בביהמ"ש, שסתרה את עדותו במשטרה, לקתה כשלעצמה בסתירות, קבע השופט עבאס עאסי והוסיף כי גם עדויות אשתו ובתו, ששהו ברכב בעת האירוע, לא היו משכנעות ואף סתרו את עדותו ביחס לעובדות מהותיות.
הגדילה אשתו לעשות כשאמרה על דוכן העדים: "בן אדם רואה אשה מתפרצת לחניה, נוגעת בו עם הרכב שלה ולמזלה שהוא נשאר רגוע כי מישהו אחר היה יכול לפוצץ אותה במכות. ייאמר לזכותו שהוא בכזה קור רוח".
החשיבות של גרסה עקבית
משכך, קיבל השופט עאסי את גרסת התובעת, שאף נתמכה בתצהיר שהגישה במשטרה, בתמונה המציגה את שטף הדם שנגרם לזרועה מתקיפתו של הנתבע, ובתיעוד רפואי.
השופט פסק לתובעת פיצויים בסך 15 אלף שקל בגין נזק לא ממוני, 2,923 שקלים בגין הנזק שנגרם לרכב, ו-1,500 שקל בגין הוצאות רפואיות ואחרות. בסך הכל נפסקו לתובעת 19,423 שקלים וכן שכ"ט בגובה 23.6% מסכום הפיצוי בתוספת הוצאות משפט.
גרסת התובעת הכריעה את הכף משום עקביותיה וההתאמות בעדותה הן בבית המשפט, הן בזמן אמת במשטרה והן בעדויות העדים הניטראליים שצפו במתרחש. הנתבע, מצידו, הציג גרסאות סותרות ומבולבלות כאלו שלא תאמו אף לגרסת העדים, בני משפחתו. בית המשפט שקלל את הראיות שעמדו מולו והתרשם מאמינות התובעת, ואף פסק פיצוי נאות בהתחשב בעובדה שלא צירפה חוות דעת רפואית לתיעוד הנזקים הגופניים להם טענה.
לפסק הדין בעניין פתיאני נ' ניימן
*הכותבת הינה עו"ד העוסקת בתחום נזקי הגוף, ביטוח, תאונות דרכים ורשלנות רפואית.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין