בית המשפט המחוזי קיבל באחרונה את ערעורו של נהג מלגזה שהורשע בגרימת מוות ברשלנות. התאונה אירעה ב-2012 כשהנהג פרק משטח שנפל על נהג המשאית. השופטים התחשבו בנסיבותיו האישיות של הנהג וקבעו כי ירצה עבודות שירות במקום מאסר.
התאונה הקטלנית התרחשה ביולי 2012 כשנהג מלגזה פרק ממשאית משטחי עץ במשקל של 1,500 ק"ג כל אחד, והמשטח האחרון נפל על נהג המשאית שעמד בסמוך והרגו.
לייעוץ בתחום:
עורך דין תעבורה
הנהג הורשע בגרימת מוות בנהיגה רשלנית בבית המשפט לתעבורה מחוז מרכז לפני כשנה. הוא הורשע בנוסף בנהיגה ללא היתר במלגזה וללא ביטוח. הוטלו עליו 9 חודשי מאסר בפועל, פסילת רישיון נהיגה למשך 7 שנים וקנס של 10,000 שקל.
הנהג ערער לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על ההרשעה והעונש. הוא טען כי הוא לא יכול היה לצפות שנהג המשאית המנוח יבצע פעולה בלתי סבירה וייגש לדלת המשאית לפני שפעולת הפריקה הסתיימה. הוא הוסיף כי לא הוכח שהתנתקות המשטח התרחשה בשל רשלנותו ולא בגלל כשל בקשירתו.
המערער גם טען שהעונש שהוטל עליו חמור מדי לנוכח נטילת הסיכון מצד המנוח, ולא הייתה הצדקה להטיל עליו מאסר מאחורי סורג ובריח. עוד צוין כי מכיוון שהתאונה התרחשה בזמן נהיגה במלגזה, לא היה מקום לפסול את רישיונו לנהוג בכלי רכב אחרים.
המדינה טענה מנגד כי העובדה שלמנוח הייתה רשלנות מסוימת כבר קיבלה ביטוי בגזר הדין ורשלנות המערער לא הייתה מקרית, אלא משמעותית וחמורה.
המדינה הדגישה כי בזמן התאונה, שדה הראייה של המערער מלפנים היה חסום לגמרי בשל המטען רחב הממדים והוא ידע שהמנוח בסביבה אך למרות זאת לא ווידא שהוא רחוק מהמלגזה ושהשטח סטרילי. לדבריה, רשלנות המערער חמורה במיוחד מכיוון שבעבר היה מעורב במקרה דומה בו השתחרר מטען בזמן פריקה.
המערער טען בהקשר זה כי גם אם התרשל כשנסע לאחור בעוד שדה הראייה שלו מלפנים חסום, אין להתעלם מכך שלא ציפה שנהג המשאית יהיה במקום. לדבריו, בחירת המנוח לעמוד בסמוך למלגזה בטרם הסתיימה פריקת כל המשטחים הייתה בלתי סבירה ורשלנית ביותר ולכן אין להטיל עליו אחריות למותו.
ששה ילדים
הנשיא אברהם טל והשופטים יעקב שפסר וד"ר שמואל בורנשטין דחו את הערעור על הכרעת הדין. לדבריהם, רשלנותו של המערער הייתה חמורה ומשמעותית שכן הוכח שהוא לא הביט לצדדים כלל על אף שצפה שהמנוח ייעשה את דרכו למושב הנהג במשאית בסמוך לפריקת המשטח האחרון.
עם זאת, השופטים קיבלו את הערעור לעניין העונש. הם ציינו כי על אף שבדרך כלל העונש הראוי לנאשם שגרם ברשלנות למות אדם הוא מאסר בפועל, יש לבחון תמיד את נסיבות המקרה הספציפי.
השופטים הדגישו כי לנהג המשאית המנוח רשלנות תורמת גבוהה שכן כנהג מנוסה ידע שעליו להתרחק משטח הפריקה. השופטים התחשבו גם בכך שלמערער אין עבר פלילי וכי הוא נשוי ומפרנס ששה ילדים.
בנסיבות אלה ראו השופטים לנכון להקל בעונשו של המערער. הם קבעו כי הוא ירצה ששה חודשי עבודות שירות וכי עונש הפסילה ל-7 שנים יחול על נהיגה במלגזה, בעוד שלגבי נהיגה ברכב פרטי הפסילה תהיה ל-30 חודשים בלבד. יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין רוסתום גדבאן עוסק בתעבורה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין