לאורך השנים נהוג היה שתביעות לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין אינן מתיישנות. בשנת 2013 שינה בית המשפט העליון את הנוהג והקציב שלוש שנים נוספות להגשת תביעות אלו, מועד שבעוד מספר שבועות יסתיים.
הפקעת מקרקעין היא פעולה קניינית במסגרתה מועברות זכויות בקרקע מהבעלים הרשום לרשויות המדינה. מכוח חוקים שונים, המדינה רשאית להפקיע קרקעות מבעליהן לצורך מטרות ציבוריות שונות, למשל סלילת כבישים, בניית מוסדות חינוך, מטרות ביטחוניות ועוד.
לייעוץ בענייני הפקעה:
עורך דין דיני מקרקעין
בגין אבדן הקרקע המופקעת זכאי הבעלים לקבל מהרשויות פיצוי מלא או חלקי, זאת בהתאם לכללים הקבועים בדין ובהתאם לסוג ההפקעה ואופייה.
כיום, תביעות מקרקעין "רגילות" מתיישנות תוך שבע שנים ממועד ההפקעה. בפועל, עד שנת 2013 הנוהג היה שההתיישנות הקבועה בחוק אינה חלה על מקרקעין שהופקעו לפי פקודת הקרקעות רכישה לצרכי ציבור 1943. בעבר אדם שהמקרקעין שבבעלותו הופקעו ממנו או מאבות אבותיו, יכול היה להגיש תביעה לקבלת פיצוי מבלי שחרב ההתיישנות תונח על צווארו, וזאת מתוך הבנה שמדובר בפגיעה קשה בקניינו של אדם והמדינה או הציבור "התעשרו" מההפקעה.
נקודת המפנה – פרשת ארידור
ביום 21.3.13 הכללים הללו השתנו! בפסק הדין שעסק בעניינו של המנוח ארידור ז"ל שהיה בעליה של חלקות מסוימות בפתח תקוה, ולגביהן חלפו 40 שנה בין מועד ההפקעה במקרקעין לבין יום הגשת התביעה, בית המשפט העליון בחן את השאלה האם ישנה התיישנות על תביעת פיצויים בגין הפקעה, שהוגשה שנים אחרי שחלפה תקופת ההתיישנות.
העניין נדון בהרכב של שבעה שופטים. ברוב דעות בראשות הנשיא גרוניס, בית המשפט פסק כי עילת התביעה בשל פיצויי ההפקעה לפי פקודת הקרקעות נולדת לכל המאוחר ביום בו תפסה הרשות חזקה במקרקעין, פרק זמן שיהיה נתון לתקופת ההתיישנות הנקובה בחוק, כלומר שבע שנים מיום תפיסת המקרקעין בפועל.
עם זאת, בכדי להימנע מקביעה "רוחבית" שרירותית שתחול מיד על כל בעלי הקרקעות החל מיום מתן פסק הדין, קבע בית המשפט שפסק דינו החדשני יכנס לתוקף רק אחרי שלוש שנים, כלומר החל מיום 21.3.2016 ואילך.
כמו כן, בית המשפט קבע שההלכה לא תחול על תביעות תלויות ועומדות לפיצויי הפקעה, שטרם ניתן בהן פסק דין סופי ואף לא לגבי תביעות שתוגשנה במהלך שלוש השנים.
במקביל, בית המשפט הכיר גם בזכות הגוף המפקיע להתגונן במסגרת ההליך המשפטי בתקופת הביניים, וקבע שלמפקיעים (הרשויות) תעמוד טענת הגנה של שיהוי, במקום שלא עומדת לרשותם טענת ההתיישנות. כלומר, הגוף יוכל לטעון למשל ידע על ההפקעה! שהתובע השתהה בהגשת התביעה, דבר שיש לזקוף לחובתו.
כדאי להזדרז
הלכה למעשה, המשמעות היא שבשנת 2013 בית המשפט העליון תחם את הנושא בזמן, כשאִפשר פרק זמן של שלוש שנים בלבד להגשת תביעות לפיצויי בגין הפקעה, אף אם מדובר בהפקעות עתיקות יומין. משכך, הרי שנותר עוד כחודש וחצי בלבד להגשת תביעות שכאלה. מי שמקרקעיו הופקעו ממנו או מאבותיו ולא קיבל פיצוי, כדאי מאוד שיזדרז ויבחן את זכאותו לקבלת פיצוי במסגרת הגשת תביעה מיידית בטרם ייסגר חלון ההזדמנויות.
יתר על כן, גם מי שהמקרקעין שברשותו הופקעו בשנים האחרונות וטרם חלפו בעניינו שבע שנות ההתיישנות, כדאי שיזדרז ויבחן הגשת תביעתו בכדי להימנע ממצב של טענת השתהות כנגדו מצד הרשות, שכן טענה כזו עלולה לפגוע קשות באפשרותו לקבל פיצוי מהרשות, כאמור.
בנוסף לכך, כמובן שכמו בכל תביעה, גם לאחר הגשת התביעה בתוך חלון ההזדמנויות, התובע עדיין יצטרך להתמודד עם משוכות משפטיות לא פשוטות בנוגע לעצם זכאותו לפיצויים בגין הפקעה, ובמיוחד בשאלת גובה הפיצוי.
לכן, חשוב מאוד להיוועץ בעורך הדין שעוסק בתחום זה בטרם נקיטת ההליך, ומעל הכל יש לזכור כי חלון ההזדמנויות נמצא בישורת האחרונה. בעוד חודש וחצי, בית המשפט ידחה על הסף תביעות שהתיישנו.
* עורך דין אלון סמואל ממשרד יוסף סמואל ושות' עוסק בדיני מקרקעין
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין