התובע טען כי ב-2013, ימים ספורים לפני מותו, אביו ערך צוואה בעל פה שביטלה צוואה בכתב קודמת בה הוריש את כל רכושו לבתו הבכורה. במשפט התברר כי בין האב לבת התנהל קשר זוגי ונולדו להם שתי בנות. השופט לא השתכנע מגרסת התובע והורה לקיים את הצוואה הכתובה.
אביהם של התובע והנתבעת נפטר באוגוסט 2013. הנתבעת היא בתו הבכורה שנולדה כתוצאה מנישואיו הראשונים. לאחר שהתגרש מאמה, האב נישא מחדש ונולדו לו שלושה ילדים נוספים.
לייעוץ בתחום:
עורך דין ירושות וצוואות
האב ערך בחייו שתי צוואות כתובות, ב-2006 וב-2009, בהן הוריש את כל רכושו לבת הבכורה.
לאחר מות האב, אחד מילדיו מנישואיו השניים, שיוצג על ידי עוה"ד רומי קנבל ואייל יונתן גסטפריינד, טען כי 12 יום לפני שנפטר, האב ערך צוואה בעל פה בפני שני עדים הגוברת על הצוואות הכתובות.
לדבריו, הקשר בין אביו לבין הנתבעת נותק בסמוך ללידתה ומאז במשך שני עשורים לא נפגשו. התובע סיפר כי בתחילת אוגוסט 2013, האב, שסבל מסרטן והבין כי הוא עומד למות, אמר ממיטת חוליו בבית החולים בילינסון לשני מכרים שביקרו אותו כי הוא מעוניין שרכושו יחולק באופן שווה בין ארבעת ילדיו וכי כל צוואה אחרת שלו מבוטלת.
הנתבעת, שיוצגה על ידי עוה"ד דורית ענבר סברדליק ואבידן גלובינסקי, חשפה סיפור חיים מורכב וסיפרה כי בשנת 1988 ולאחר נתק של עשרים שנה היא נפגשה עם אביה. תוך זמן קצר נוצר ביניהם קשר רומנטי והם עברו לגור יחד. במהלך השנים חיו כזוג ונולדו להם שתי בנות.
הנתבעת טענה כי במסמכים ובעדויות שהגיש התובע קיימים זיופים ושקרים שכל מטרתם "להוליך שולל" את בית המשפט. היא הוסיפה כי היא זו שליוותה את אביה המנוח עד הרגעים האחרונים וטענות התובע כי קיימת צוואה בעל פה מאוחרת אינן נכונות. הנתבעת הפנתה לצוואות הכתובות שלפיהן היא הזוכה בכל עיזבונו.
"מכרים" רחוקים מאוד
השופט יחזקאל אליהו הבהיר כי חוק הירושה מכיר בצוואה בעל פה שעורך אדם "שרואה עצמו מול פני המוות" בפני שני עדים, וזו נקראת "צוואת שכיב מרע". לדבריו, בשל הקושי להתחקות אחרי רצונו של נפטר שעורך צוואה בעל פה, על התובע להביא ראיות חזקות להוכחתה.
לדברי השופט, עדות התובע והעדים מטעמו היו רצופות סתירות ותמיהות. כך למשל, התברר כי אחד מעדי הצוואה פגש באב רק פעם אחת בחייו ואילו העדה השנייה לא הייתה עמו בקשר מאז 1993.
בנוסף, הוכח כי בימים הסמוכים לצוואה האב עדיין היה צלול ומתפקד וכי ההתדרדרות החלה רק לאחר מכן.
השופט הוסיף נראה שהתובע הנחה את העדים לרשום "זיכרון דברים" ביחס לתוכן הצוואה שבעל פה ולהגישה לרשם הירושות והדבר פוגע קשות במהימנותם. בנסיבות אלה, כתב השופט, הוא לא השתכנע כי התקיים מעמד של צוואה בעל פה.
השופט הוסיף כי "יש בקשר הזוגי שבין המנוח והנתבעת כדי להסביר את העדפתו של המנוח את הנתבעת כבת זוגו על ילדיו האחרים". לדבריו, ברור כי מכיוון שמערכת היחסים הייתה בגדר גילוי עריות, ביקשו האב והנתבעת לשמור עליה בסוד והנתבעת העידה בהקשר זה כי "משכפה עליה התובע הליך זה נאלצה לחשוף מידע רגיש וקשה זה".
בנסיבות אלה התביעה נדחתה וניתן צו לקיום הצוואה מ-2009. על התובע הוטלו הוצאות ושכ"ט עו"ד גבוהות יחסית של 60,000 שקל.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין