להכרעת הדין בעניין מדינת ישראל נ' עזרא קריגר
בית משפט השלום בנתניה הרשיע יזם נדל"ן בעבירות שוחד, בגין תשלומים שהעביר בין השנים 1999-2002 ליו"ר ועדת התכנון המרחבית שרונים דאז, מר יצחק שאולי.
יזם הנדל"ן עזרא קריגר, הואשם בעבירות מתן שוחד ונסיון למתן שוחד ליו"ר הועדה המרחבית לתכנון ובנייה שרונים, בתמורה לקבלת עזרה בהנפקת היתרי בנייה שונים. בכתב אישום שהוגש כנגדו לבימ"ש השלום בנתניה, נטען, כי היה מעורב בשתי פרשיות שוחד שונות.
באשר למקרה הראשון נטען, כי בשנת 99' ביקש הנאשם למכור נכס שבבעלותו לעמידר, על מנת לכסות חובות שנקלע אליהם בעקבות הבנייה, ולשם כך נדרש לשחרר את השיעבוד על הנכס ולהוסיף יחידות דיור נוספות. על מנת לבצע את העסקה, כך נטען, נטל הנאשם יחד עם מתווך שהתקשר עמו למעלה מ 60 משכנתאות פיקטיביות שמהן כיסה משכנתא של 150,000 שקל שרבצה לחובת יו"ר ועדת התכנון המרחבית שרונים דאז, מר יצחק שרוני, אולם בסופו של יום העסקה לא יצאה לפועל. לאחר שפרשת המשכנתאות הפיקטיביות התפרסמה בתקשורת בשנת 2000, ברח הנאשם מהארץ, ובינתיים פתחה המשטרה בחקירה והמתווך ששיתף עמו פעולה, הפך לעד מדינה.
בפברואר 2002 שב הנאשם לארץ, והודה בנטילת המשכנתאות הפיקטיביות. עם זאת, ניסה שוב למכור את הנכס בעזרת המתווך. משקבוצת רכישה הביעה התעניינות אך התנתה את הקנייה באישורי בנייה, הסתייע שוב בקשריו ההדוקים של המתווך עם יו"ר הוועדה, שהפעם התנה את עזרתו בתשלום של 400,000 דולר, והפנה את הנאשם לעו"ד שינסח חוזה פיקטיבי שיתן צביון חוקי לתשלום, אולם גם הפעם הנכס לא נמכר, ועל כן בסופו של דבר לא העביר הנאשם את הכספים ולא חתם על החוזה.
הנאשם כפר באישומים וטען, בין השאר, כי במקרה הראשון כלל לא נדרש להיתרי בנייה, והטיל את האחריות לתשלום הכספים על המתווך. באשר לאירוע השני טען, בין היתר, כי בסך הכל ביקש לברר כיצד לקדם את מכר הנכס בפגישה עם יו"ר הועדה, ולא מדובר בעבירה פלילית, שהרי אף לא חתם על החוזה הפיקטיבי.
אין חולק- ניתן שוחד לנציג ציבור
סגנית הנשיאה, השופטת שירה בן שלמה הרשיעה את הנאשם בעבירות שיוחסו לו. באשר לאירוע הראשון נקבע, כי מהעדויות ניתן ללמוד, כי עובר לחתימת החוזה עם עמידר, היה לחוץ יו"ר הועדה בכספים, ונעזר במתווך על מנת שהנאשם יסייע לו, תמורת טובת הנאה. נפסק, כי הוכח כי המשכנתא של יו"ר הועדה שולמה באמצעות שיקים של חברה בבעלות הנאשם, נכתבו בכתב ידו, והופקדו על ידי המתווך.
השופטת דחתה טענת הנאשם, כי כלל לא נזקק לעזרת יו"ר הוועדה בקובעה, כי החוק והעדויות שנשמעו, מוכיחים, כי היה זקוק להיתרי בנייה על מנת שהחוזה עם עמידר יצא לפועל, וכי יו"ר הוועדה סייע לזירוז האישורים, עד אשר העסקה נפלה. הסימולטניות בין היזקקות יו"ר הועדה לכספים, לבין הצורך של הנאשם למכור את הנכס, והעברת התשלומים לכיסוי המשכנתא של היו"ר בפועל, מעידים, כך נקבע, על מתן שוחד.
בהתחייס לארוע השני נפסק, כי אין חולק כי הנאשם נפגש עם יו"ר הוועדה, שביקש ממנו סיוע כלכלי בסך 400,000 דולר, תמורת סיוע בקבלת היתרי הבנייה לשם מכירת הנכס בשנית, וכי קיבל לידו את אותו חוזה פיקטיבי, שנועד להכשיר את העברת הכספים מבחינה חוקית. נכון הוא, כך נקבע, כי בסופו של יום לא הועברו הכספים לידי היו"ר, וכי החוזה לא נחתם, אולם אין ספק, כי אילו עסקת המכר הייתה יוצאת לפועל, היה חותם על החוזה ומעביר את הכספים.
השופטת ציינה, כי אמנם הסתמכה בעיקר על עדותו של המתווך שהיה שותף פעיל למעשי העבריינות, והפך לעד מדינה, והדגישה, כי למרות שמדובר בעבריין מתוחכם ומניפולטיבי שלא חושש להפקיר את שותפיו כדי להציל את עורו, ולאחר שבחנה את עדותו בזהירות כפולה ומכופלת, מצאה לנכון לקבלה, באשר לעדותו היו תימוכין וחיזוקין בדמות מסמכים ועדויות של מעורבים רבים בפרשה.
לפיכך נפסק, כי הוכח מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם עבר עבירות מתן שוחד ונסיון למתן שוחד.
להכרעת הדין בעניין מדינת ישראל נ' עזרא קריגר
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין