זוג הומואים הביא לעולם תאומות בהליך פונדקאות. כשהתאומות נולדו הם ביקשו להכיר גם בהורות של בן הזוג שאינו האב ביולוגי. בית המשפט למשפחה קיבל את הבקשה, בדגש על טובת הבנות.
בני הזוג, שרק אחד מהם הוא אזרח ישראלי, מתגוררים בארץ. באפריל 2012 הם נישאו זה לזה בארצות הברית, ונרשמו כנשואים במרשם האוכלוסין בארץ. כעבור כשנתיים נולדה לבן הזוג הישראלי ילדה במסגרת הליך פונדקאות בתאילנד, וב-2015 נולדו לבן הזוג השני תאומות, בהליך פונדקאות זהה.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין דיני משפחה
בעקבות רצונם לרשום את התאומות כבנותיהם, הם פנו באותה שנה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב למתן צו הורות פסיקתי, לפיו גם בן הזוג שאינו האב הביולוגי יירשם כהורה.
לטענתם, בג"ץ כבר הכיר בסמכותו בית המשפט להורות על רישום ההורה הלא ביולוגי כהורה נוסף.
השניים סיפרו כי הם בזוגיות מ-2009, נשואים ומגדלים את בנותיהם יחד. החלטתם להביא ילדים לעולם הייתה משותפת לשניהם והם מעוניינים ליצור הרמוניה בגידול שלוש הבנות ללא משמעות לזיקה הגנטית.
כך ציינו, כי גם התאומות נושאות את שם משפחתו של בן הזוג שאינו האב הביולוגי, וגדלות עם אחותן הבכורה, עמה יש להן קשר ביולוגי מאחר שכולן הופרו מאותה תורמת ביצית.
לטענתם, טובתן הכלכלית, החומרית, הרגשית והחברתית של הבנות תוגשם, אם תהיה חפיפה בין המציאות אליה נולדו לבין המציאות החוקית, והכרה בתא המשפחתי תעניק להן משענת ראויה ותחושת ביטחון.
משכך, הם ביקשו לקבל את הצו שיעניק עיגון משפטי למצב ויאפשר לבן הזוג שאינו האב הביולוגי לדאוג לתאומות גם מול מוסדות המדינה ורשויות החוק. כך גם במידה שהקשר בין בני הזוג ייפסק, הוא יישאר מחויב לדאוג להן.
השניים הסבירו כי נקודת המוצא היא טובת הקטינות שמקום מושבן בישראל, ודחיית הבקשה רק משום שלאב הביולוגי אין אזרחות ישראלית, תפגע בהן קשות, מאחר שתהליך ההתאזרחות שלו עשוי לקחת זמן רב.
היועץ המשפט לממשלה סבר מנגד כי יש לשלול את הבקשה, ונסמך על החלטה של בג"ץ לפיה לא ניתן לרשום הורות ולהעניק לקטין אזרחות ישראלית ללא הוכחת קשר ביולוגי גנטי לאחד ההורים שהוא אזרח ישראלי.
חשיבות הקשר ההורי
השופט יהורם שקד הסביר כי מה שעומד לנגד עיניו אינו שאלת מעמדו של האבא הביולוגי בישראל (שגם אינה בסמכותו), אלא שאלת הקשר ההורי בין בן הזוג של האב הביולוגי לבין הקטינות.
השופט קבע כי במקרה זה ברור שהצהרת האבהות של בן הזוג כלפי התאומות תשקף את המצב הקיים בפועל ותגשים את טובתן. בני הזוג מקיימים קשר זוגי ומגדלים יחד את שלושת בנותיהם. בן הזוג שאינו אביהן הביולוגי של התאומות רואה עצמו כאביהן, מתפקד ככזה, ומעוניין שאבהותו תוכר. הכרה באבהות תגרור עמה קיום זכויות וחובות הוריות כלפי הבנות, ללא תלות באביהן הביולוגי ובקיומו של הקשר הזוגי בין השניים.
ההכרה גם תמנע טענה עתידית שהיחסים אינם יחסי הורות, בעת סכסוך משפחתי שעלול להיווצר בין בני המשפחה, כמו סכסוכי ירושה, משמורת או מזונות. כמו כן, היא תמנע מצבים אבסורדיים שבהם הורה לא יוכל לקחת את ילדו לטיפולים רפואיים ולבצע פעולות משפטיות בשמו, במקרה שבן הזוג הביולוגי הולך לעולמו.
מעבר לכך, ציין השופט שקד את המלצת בית המשפט העליון לחייב הורים, מעבר לרישום במרשם האוכלוסין, לבקש צו הורות שיעגן באופן מוחלט את הורותו של ההורה הלא ביולוגי, שתיטיב עם הילדים.
לקריאת פסק הדין
- ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורכת דין עלמה שרון עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין