אינספור טענות ותביעות, הרשעה בפלילים, שלושה הסכמי גירושין, שני צדדים ושופט אחד מבימ"ש לענייני משפחה בירושלים, ששם סוף (אולי) לסכסוך שנמשך ארבעים שנה.
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים הכריע בתביעות הדדיות שהגישו בשנת 2012 בני זוג לשעבר אחד נגד השני. הבעל הגיש נגד אשתו תביעה לפיצויים בסך 400,000 שקל בגין סירוב לתת גט. מנגד, האישה תבעה מהבעל מיליון שקלים פיצויים בגין אי מתן גט, אלימות וגרימת נזקים נפשיים.
לייעוץ בענייני משפחה:
עורך דין דיני משפחה
בפסק דין חריג באורכו, השופט דניאל טפרברג פרש סכסוך שנמשך ארבעה עשורים. השניים התחתנו ב-1975 והולידו שני ילדים. כעבור חמש שנים וחצי הם נפרדו, אך התגרשו רק בשנת 2013, עשרות שנים אחרי הפירוד. מאז שהכירו הם מתכתשים ומעלים טענות אחד כלפי השנייה בערכאות משפטיות שונות.
משנת 1984 בערך, חי האיש עם בת זוג אחרת. לאורך השנים, וכבר מ-1980, כל אחד מהם הגיש תביעות לגירושין בבית הדין הרבני. תחילה האישה רצתה להתגרש והאיש ביקש שלום בית, ולאחר מכן התהפכו היוצרות.
בתוך כך בשנת 1992 האיש הורשע באלימות כלפי האישה בכך ששבר את דלת הכניסה לדירתה, דחף אותה ולחץ את הדלת על זרועהּ.
בשנים 1991-1995 הם אף חתמו על שלושה הסכמי גירושין, שבכולם נכללה, בין היתר, התחייבות להתגרש, אך בפועל לא התגרשו, כאמור, פעם בגללו ופעם בגללה, פעם בגלל דירה שבמחלוקת, כשכל אחד מאשים את הצד השני.
בתביעה הנוכחית הבעל טען, בין היתר, שבינואר 2012 בית הדין הרבני חייב את האישה להתגרש, ומשסירבה לעשות זאת הוא זכאי לפיצוי בגין עיגונו עד הגירושים.
האישה טענה, בין היתר, שמדובר בתביעת סרק. היא אף טענה שמי שגרם ליחסים הקשים היה הבעל, שבמשך שנים היה אכזרי ואלים כלפיה וכלפי הילדים, ואף היה קורע בגדים וזורק לה בשמים לשירותים.
מנגד, הבעל טען, בין השאר, כי האישה "המציאה" את הטענות "כדי להמשיך את מסכת הייסורים שלי איתה".
ימשיכו להיות "משפחה"
השופט דניאל טפרברג ניתח את השתלשלות האירועים וקבע שהתביעות הנגדיות לפיצויים בגין אי מתן גט "מתקזזות", מאחר שהגיע למסקנה כי "הצדדים עיגנו זה את זה, ואת עצמם, בתקופות שונות".
"לשניהם תרומה ממשית להתארכות הסכסוך ביניהם ולנזקים שנגרמו. די אם אזכיר את תביעת הגירושין הראשונה של האשה ותביעת הגירושין השניה של האיש, והטענות הטקטיות של הצד השני לשלום בית, כל אחד בתקופתו, כדי להבהיר נקודה זו", כתב השופט.
בנוסף, השופט דחה את תביעת האישה לפיצויים בגין נזקים נפשיים, מאחר שהתרשם כי הגורם המרכזי להתדרדרות במצבה הנפשי היה אי מתן הגט.
עם זאת, השופט קבע שהאיש ישלם לגרושתו פיצוי גלובלי בסך 50,000 שקל עקב אירועי האלימות. בהקשר זה השופט לקח בחשבון את חלוף הזמן וכן את העובדה שבסופו של דבר הוכחו רק שני מקרי אלימות: המקרה בו האיש הורשע, ומקרה נוסף שבו זרק על אשתו מאפרה.
"נתתי גם משקל לכך שהצדדים הם הורים לילדים וסבים לנכדים משותפים, והגם שהתגרשו הם ימשיכו להוות 'משפחה' במובן הרחב של המילה", הוסיף השופט.
עוד נקבע כי האיש ישלם לאישה הוצאות משפט בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובע (והנתבע שכנגד): עו"ד מיכאל דרעי
- ב"כ הנתבעת (והתובעת שכנגד): עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי
* עורך דין וטוען רבני חיים שכטר עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין