לאחר שלא הצליחה לשכנע את המדינה לבקש להטיל קלון על עובדת עירייה שהודתה בהפרה אמונים, ביקשה התנועה לאיכות השלטון להצטרף להליך כ"ידידת בית המשפט". השופט דחה את הבקשה.
איריס נפתלי, מנהלת אגף אירועים בעיריית אשדוד, הודתה במסגרת הסדר טיעון בארבע עבירות הפרת אמונים. הפרשה אירעה בשנים 2007-2008, כשהנאשמת שימשה כמזכירת מטה המאבק להקמת בית חולים באשדוד. באותה עת, היא הציגה ארבע הצעות של דוד שלה במסגרת מכרזים שהוצעו לקבלנים מקצועיים.
לייעוץ בפלילים
פנו ל- עורך דין פלילי
על פי כתב האישום, היא אמנם עשתה זאת מבלי לדעת שדודהּ הציג את הצעותיו במחיר "הנמוך ביותר" תוך שהוא מציג הצעות מתחרות כוזבות, אולם היא לא גילתה לוועדת המכרזים על הקשר המשפחתי ביניהם.
בהסדר הטיעון הוסכם על עונש מאסר על תנאי וקנס. בימ"ש השלום בבאר שבע קבע מועד לשמיעת הטיעונים לעונש, ושלושה ימים לפני התאריך המיועד התקבלה "בקשה דחופה" מאת התנועה לאיכות השלטון, להצטרף להליך במעמד "ידידת בית המשפט".
המבקשת טענה שיש להטיל קלון על הנאשמת, והיעדרו מהסדר הטיעון "זועק לשמיים".
המדינה היא התובעת
השופט ד"ר יובל ליברדו הבהיר הסביר שכאן מדובר בהליך פלילי ולא בהליך בין שני פרטים – שהוא המתאים יותר לאישור הצטרפות גורמים נוספים כ"ידיד בית המשפט".
התובעת היא המדינה, המשיך השופט, המיוצגת על ידי פרקליטות מחוז דרום. "הפרקליטות היא האמונה על מיצוי האינטרס הציבורי במסגרת ההליך הפלילי, לרבות בשאלת הענישה המבוקשת ובכלל זאת עתירה להטלת קלון."
השופט הוסיף שהדבר מקבל משנה תוקף כשהעניין נבחן על ידי פרקליט המחוז והיועץ המשפטי לממשלה – הגורמים הבכירים ביותר במערכת.
עוד ציין השופט כי דחיית הבקשה מוצדקת גם בשל העובדה שלא מדובר במקרה שנוגע בשאלות "רוחב", בעלות השלכות ציבוריות ומשפטיות, שבהם מתאים יותר שגוף מסוים יצטרף כ"ידיד בית המשפט" ויביע את עמדתו.
לאחר מכן השופט הצביע על שיקול נוסף: כי פתיחת הדיון מחדש בשלב זה, לאחר שהנאשמת הודתה, עלולה לפגוע באינטרסים שלה בפרט ובמוסד הסדרי הטיעון בכלל, שכן נאשמים יחששו להגיע להסדרים שמא ישונו לאחר מכן "עקב בקשות של גורמים 'חיצוניים' להוסיף ולטעון לעיצומים שלא נכללו במסגרת ההסדר".
"אין לקבל את בקשת המבקשת להפוך למעשה לקטגור נוסף", כתב השופט, והסביר כי שלמעשה התנועה לאיכות השלטון מבקשת למלא את תפקיד הפרקליטות, כפי שהדבר נראה נכון בעיניה, תוך הצגת טיעונים שיסבירו מדוע הפרקליטות שגתה, כשהגיעה להסדר עם הנאשמת. לפיכך, בסיכומו של דבר, השופט דחה את הבקשה.
לאחר מכן השופט ניגש לדון בגזר הדין של הנאשמת, ובסופו של דבר אישר את הסדר הטיעון וגזר עליה שמונה חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, וכן קנס בסך 20,000 שקל או 200 ימי מאסר תמורתו.
השופט ציין כי התחשב בנסיבות ביצוע העבירות ובעובדה שחלפו יותר משבע שנים, כמו גם בעברה הנקי של הנאשמת ו"נסיבות אישיות בריאותיות מורכבות" שלה.
בנוסף, הבהיר השופט כי בעיניו ההסדר סביר ו"מאזן נכונה בין האינטרס הציבורי לאינטרס האישי של הנאשמת".
- ב"כ המאשימה: עו"ד ווליד אלבז
- ב"כ המבקשת: עו"ד דניאל דושניצקי
- ב"כ הנאשמת: עו"ד ציון אמיר
* עו"ד חיים דויטש עוסק במשפט פלילי
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין