ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה עשה סדר בתביעותיהם של בני זוג שחיו יחד 22 שנה, ולמרות הכנסות גבוהות, נקלעו למערבולת כלכלית במקום להתמקד במצב של ילדיהם.
השניים התחתנו ב-1990 ונולדו להם ארבעה ילדים, כיום שלושה בנים בגירים ונערה בת 15.
לייעוץ בענייני גירושין:
עורך דין דיני משפחה
בסוף 2011 עזב האב את הווילה המשותפת שבבעלותם (שלימים נמכרה), ומאז הם חיים בנפרד. האב בזוגיות חדשה עם בת חדשה וילד נוסף בתכנון. לפני כשלושה חודשים ביה"ד הרבני חִייב את האישה להתגרש, אלא שעד היום היא מסרבת.
במהלך השנים הם הגישו לא פחות מ-16 תביעות, חלקן כבר הוכרעו. לאחרונה, בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכריע במספר סוגיות שנותרו על הפרק, ובהן משמורת ומזונות לבת הקטינה, וכמה מחלוקות כספיות חריפות.
האב הנתבע – רו"ח ומשפטן בהשכלתו – עבד בעבר כמנכ"ל חברות מצליחות והרוויח משכורות גבוהות, כשכיום פוטנציאל ההשתכרות שלו הוערך ב-30,000 שקל לחודש. התובעת עבדה לסירוגין בעבודות מזדמנות, במשך תקופה קצרה ניהלה חנות בקניון, אך כיום אינה עובדת.
במהלך השנים, השניים התנהלו במה שהשופטת אלה מירז הגדירה כ"מערבולת כלכלית". למרות הכנסות גבוהות, הם צברו חובות גדולים. האישה חיה באופן בזבזני ונטול רסן, ובשלב מסוים חשבונה בבנק הוגבל.
האישה התובעת טענה, בין היתר, שיש לפסוק לה ולבתה 20,000 שקל מזונות לחודש. מנגד, הנתבע סיפר שלאחרונה החל להתמחות במשרד עורך דין בשכר זעום של 5,000 שקל לחודש, בעוד שאשתו מוציאה כספים על מותרות במקום על הילדים.
ואולם, בעיני השופטת, הנושאים הכלכליים לא היו הנושא החשוב ביותר. "למרות הערות והמלצות להורים, לא השכילו להתעשת מעל למאבקי הכוח ביניהם ולראות את ילדיהם במרכז ולהשקיע בהם את האנרגיות הנדרשות לגידולם ולהתפתחותם", כתבה השופטת.
מן הראוי שיתעשתו
השופטת מירז הביעה צער על כך שהמשפחה "הגיעה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, ותרמה לכך ההתנהלות הכלכלית הכושלת של התובעת, לצד עזיבת הבית של הנתבע והקמת משפחה חדשה בטרם גירושי הצדדים".
"ייתכן ופסק דין זה יסדיר את המחלוקות הכלכליות שבין הצדדים. עם זאת, הנזקים הנפשיים שנגרמו לילדים ימשיכו ללוות אותם גם לאחר מתן פסק הדין. מן הראוי כי האם והאב יתעשתו וייקחו אחריות על התנהלותם והתנהלות ילדיהם וייטיבו לתקן את הנזקים שגרמו", הוסיפה השופטת.
בסופו של דבר, השופטת פירטה שורה של הכרעות בתביעות השונות, כאשר חלק ניכר מהן נדחה. בסוגית איזון המשאבים, השופטת קבעה כי הנתבע ישלם לתובעת 450,000 שקל פיצוי על פערי ההשתכרות ביניהם. מצד שני, נקבע בין השאר, כי התובעת תשלם לו 50,000 שקל עבור חלקו במיטלטלין המשותפים.
בנוגע למזונות הבת, השופטת קבעה שהבעל ישלם מזונות בסך 1,800 שקלים, בתוספת 30% משכר הדירה ומחצית מהוצאות חינוך ורפואה. השופטת הבהירה כי ביחס לילדים מעל 15 ועד לגיל 18, חובת האב נובעת מ"דין צדקה" בלבד, כלומר רק בהתאם ליכולתו.
"לכאורה שום סכום מזונות, שהיה נקבע, לא היה מספק את התובעת, בשל הדחף הבלתי ניתן לשליטה להוצאת כספים. התובעת מגייסת את אלמנט "רמת החיים" של הצדדים טרם המשבר", כתבה השופטת, אך גם לא חסכה ביקורת מהנתבע, שלדבריה לא גילה את האמת בעניין עבודתו וכושר הכנסתו, שנותר גבוה גם לאחר המועד בו הצהיר שהפסיק לעבוד כמנכ"ל.
בעניין המשמורת, השופט אימצה את המלצות העובדת הסוציאלית, שלפיהן הנערה תישאר אצל האם, בכפוף להסדרי ראייה עם האב.
לבסוף, השופטת קבעה שכל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.
- ב"כ התובעת: עו"ד ענבר סברדליק
- ב"כ הנתבע: עו"ד מיכל שקד
* עורך דין ניר ברקן עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין