לפסק הדין בעניין ברהום נ' רז
שוכר שלא שילם את דמי השכירות מספר חודשים, מצא יום אחד כי חפציו פונו ע"י בעל הדירה אל מחוץ לדירה. בית המשפט קבע כי בעל הדירה פעל שלא כדין, אולם מאחר והשוכר לא הוכיח את נזקיו, הוא לא זכאי לפיצוי ועליו לשלם לבעל הדירה את שכר הדירה שלא שילם.
בין הצדדים נחתם הסכם שכירות לגבי דירה בשכונת פסגת זאב בירושלים, כאשר סוכם כי שכר הדירה יעמוד על 650$ לחודש וכי לשוכר תעמוד האופציה להאריך את השכירות בשנתיים נוספות. על ההסכם חתם גם עו"ד מטעם השוכר ובמועד החתימה הפקיד השוכר בידי בעל הדירה המחאות דחויות.
לטענת השוכר, החל ממועד מסוים, הוא שילם את שכר הדירה במזומן ואף היה מעוניין לממש את האופציה, אולם משבעל הדירה סירב, הוא מצא דירה אחרת וארז את חפציו, אך באחד הימים כאשר שב לביתו, נדהם לגלות כי חפציו הוצאו מהדירה ע"י בעל הבית והונחו בכניסה לבניין.
בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בירושלים, דרש השוכר לקבל חזרה את ההמחאות שהפקיד בידי בעל הבית, ובנוסף טען כי כתוצאה מהפינוי הכפוי נעלם חלק מרכושו בשווי 15,200 שקלים, וכן טען כי הוא שילם עבור ההובלה הכפויה 1,800 שקלים.
בעל הדירה שאף הגיש נגד השוכר תביעה נגדית, טען כי במשך כשלושה חודשים, לא שילם לו השוכר את דמי השכירות ולפיכך אף נקט בהליכי הוצאה לפועל. לטענתו, השוכר לא הודיע על רצונו לממש את האופציה, ובכל מקרה הוא לא היה מסכים לכך עקב אי תשלום שכר הדירה, ומשכך, דרש בעל הדירה את יתרת שכר הדירה בסך 5,200 שקלים וכן פיצוי מוסכם של 500 שקלים בגין כל יום איחור בפינוי הדירה ובסך הכל 14,500 שקלים, וכן דרש פיצוי בגין עלות סיוד הדירה ו 2,200 שקלים נוספים עבור ההוצאות שהוציא לצורך פינויו של השוכר. כמו כן, טען בעל הדירה כי עורך הדין החתום על ההסכם הינו ערב להסכם, ולכן עליו לשלם את מלוא הסכומים שהשוכר יחויב בהם.
עורך הדין טען כי חתם על ההסכם כאישור לכך שהוא מכיר את השוכר אך לא התכוון להיות ערב לו.
בעל הנכס אינו רשאי לעשות דין לעצמו
השופטת דורית פיינשטיין קיבלה חלקית את תביעתו של בעל הדירה ודחתה את תביעת השוכר.
ראשית, קבעה השופטת כי משלא הוכיח השוכר כי שילם את שכר הדירה במזומן, יש לקבוע כי הוא הפר את ההסכם הפרה יסודית בכך שלא שילם את שכר הדירה במלואו.
עם זאת, נקבע כי בעל הדירה לא היה רשאי לעשות דין לעצמו ולפנות את השוכר. החוק, כך נפסק, מאפשר עשיית דין עצמית במקרים ובתנאים מסוימים של תפיסת מקרקעין שלא כדין, אולם הפסיקה שללה את האפשרות להחיל עקרון זה על מקרים בהם השוכר אינו מפנה את הנכס בתום החוזה.
"אף אם הייתה לנתבע הזכות לבטל את הסכם השכירות, לנוכח הפרות ההסכם באי תשלום דמי השכירות, הרי שהדין אינו מאפשר לבעל דירה להשתמש בכוח על מנת לפנות את השוכר המחזיק בדירה" כתבה השופטת, והוסיפה כי החוק מתווה דרך משפטית לפינוי שוכר, וגם אם יקבל בעל הדירה פסק דין לפינוי, יהיה עליו לפנות להוצאה לפועל לשם ביצועו.
לפיכך נקבע כי בעל הדירה פעל שלא כדין כאשר פינה את חפציו של השוכר, אולם לעניין הנזק, מאחר והשוכר לא הוכיח את הנזקים להם טען, ולא דרש פיצוי בגין עצם הפינוי, הרי שהוא אינו זכאי לכל פיצוי.
נוכח קביעת ביהמ"ש כי השוכר לא שילם את דמי השכירות במלואם, נקבע כי עליו לשלם לבעל הדירה שכר דירה של 5,200 שקלים, אולם ביחס לפיצוי בגין האיחור (של כחודש) בפינוי הדירה, נקבע כי יש להפחית את הפיצוי המוסכם מאחר ואינו פרופורציונאלי ביחס לנזק, וכי יש לחייב את השוכר בנסיבות המקרה לשלם פיצוי של 5,200 שקלים בגין העיכוב בפינוי. עם זאת, נקבע כי בעל הדירה אינו זכאי לכל החזר בגין ההוצאות שהוציא לצורך פינוי השוכר, משזה נעשה שלא כדין.
לעניין חיובו של עורך הדין, נקבע כי משזה חתם על ההסכם כערב, יש לדחות את טענותיו כי חתם רק כאישור להיכרותו את השוכר, ולפיכך, בסיכומו של דבר, חויבו השוכר ועורך הדין לשלם לבעל הדירה 10,400 שקלים, וכן הוצאות של 500 שקלים ושכר טרחת עו"ד של 3,500 שקלים.
לפסק הדין בעניין ברהום נ' רז
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין