הילד נולד עם תסמונת גמילה ונלקח מאמו. השופטת תמר סנונית פורר מתחה ביקורת קשה על התנהלות הרווחה – שלא טרחה לעדכן את האם על הליכים שעלולים להפריד אותה מבנה לנצח. עם זאת נקבע שאין מנוס מאישור האימוץ, בשל מצב האם המכחישה את התמכרותה.
רבות דובר על התחושה שידן של רשויות הרווחה קלה על ההדק ככל הנוגע להוצאת ילדים מבתיהם, והם משתמשים בכוח הרב שמקנה להם החוק בצורה לא מידתית.
מנסים לקחת לכם את הילד?
עורך דין משפחה
הפרשה הנוכחית העלתה את הסוגייה בעוצמה רבה. דובר בתינוק שנולד לפני כשנתיים עם תסמונת גמילה והורחק מאמו סמוך ללידתו (זהות אביו לא ידועה).
במקרה הזה רשויות הרווחה הרחיקו לכת והחליטו לפתוח בהליכי אימוץ. בינואר 2015 הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב בקשה מתאימה, שבה נטען כי האם לא מסוגלת לגדל את הילד.
נטען כי האם מכחישה את חומרת מצבה וממעיטה מהנזק שגרמה לבנה. האם גם מסרבת לעבור הליך גמילה מה שמראה שאין סיכוי שמצבה ישתפר בעתיד. בנוסף נחשף כי יש לה בת נוספת, כבת 13, הסובלת מפיגור שכלי, והאם לא בקשר עמה מזה כשלוש שנים, לטענתה משום שאינה מסוגלת להתמודד עם מצבה.
האם סירבה לקבל את עמדת הרשויות ומתחה על התנהלותן ביקורת נוקבת. לדבריה, הרווחה מעולם לא נתנה לה הזדמנות אמיתית להוכיח את עצמה, לא ניסתה למצוא לה טיפול מתאים, וחרצה את גורל בנה מיד עם לידתו.
האם הכחישה שהיא מכורה לסמים והסבירה כי בסך הכל נטלה משככי כאבים לאחר שעברה תאונה.
היא ציינה כי היא מגיעה לכל המפגשים עם בנה (בהוראת בית משפט נקבעו לה הסדרי ראייה תחת פיקוח במרכז קשר), וסיכמה בכך שהיא אם אוהבת שמסוגלת לתרום להתפתחותו. על כן, גם אם יוחלט לשלוח אותו לאימוץ, יש לאפשר לה להתראות עמו מדי פעם בפעם.
קול האם נשמע
השופטת תמר סנונית פורר שוכנעה כי יש להורות על אימוץ מלא. הכחשת בעיית ההתמכרות והנזק שהסבה לבנה, כמו גם הניתוק מבתה הבכורה מעידים על כך שלמרות אהבתה, היא לא מסוגלת לדאוג לילד או להשתקם.
מעבר לכך, השופטת סברה כי אין מקום לאפשר קשר כלשהו בין האם לבנה לאחר האימוץ. הילד לא נקשר אליה ונראה שהאם לא תצליח להתמודד עם מצב מורכב כמו אימוץ פתוח.
למרות זאת, השופטת ביקשה להשמיע את קול האם, שחלק מטענותיה הקשות על התנהלות הרווחה היו מקובלות גם עליה.
כך, למשל, השופטת הביעה מורת רוח מכך שהעובדת הסוציאלית שפעלה להוצאת הילד היא גם זו שמונתה להדריך את האם. השופטת קבעה כי ממש לא ניתן לצפות שהאם תשתף פעולה עם מי שנתפסת בעיניה כזו שמונעת ממנה את זכותה להיות הורה.
בנוסף, השופטת מתחה ביקורת על אופי המפגשים במרכז הקשר. "אני סבורה כי יש מקום לשקול מחדש את אופן ביצוע הביקורים תוך שבעת הביקורים יהיה גם הליך טיפולי שיאפשר במקרים מתאימים יצירת קשר ומתן כלים להדרכה הורית אמיתית וחיונית", כתבה בפסק הדין.
כמו כן, השופטת התרעמה על כך שהרשויות כלל לא טרחו לדווח לאם שהן עומדות לפתוח בהליכי אימוץ.
לבסוף, השופטת ביקשה לאפשר לאם להגיש ערעור והורתה ליישם את פסק הדין רק בתוך 30 יום, שבהם תמשיך האם לבקר את בנה בהתאם להסדרי הראייה – פעם בשבוע.
- ב"כ היועמ"ש (המבקש): עו"ד דניאל גרינברג
- ב"כ האם (המשיבה): עו"ד ליטל קוזקוב
לקריאת פסק הדין לחצו כאן
* עורך דין ניר ברקן עוסק בדיני משפחה
הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין