בית הדין הרבני בחיפה סירב לדון בהליך גירושין עד שהאישה תמחק תביעה שהגישה נגד הבעל לפיצוי כספי בסך 5,000 שקל לחודש בגין סרבנות גט, ואף התנה זאת בכך שתתחייב לא להגיש את התביעה בעתיד.
ענייננו מתחיל בזוג הנשוי מזה 14 שנה, ולו שני ילדים קטינים. הזוג פרוד מעל לשנה, כאשר האישה העלתה נגד בעלה טענות על בגידה. ב- 2012 היא הגישה תביעת גירושין וכתובה לבית הדין הרבני בחיפה, שקבע כי קודם לגירושין הוא ידון בשאלת הכתובה.
זקוקים לייעוץ בענייני משפחה:
פנו ל - עו"ד משפחה
בינתיים, ומאחר שהבעל לא גירשהּ בפועל, הגישה האישה תביעה אזרחית לבית המשפט לענייני משפחה לפיצוי כספי בסך 30 אלף שקל על סרבנותו.
באפריל 2013, קבע בית הדין שמאחר שהאישה הגישה נגד בעלה תביעה נזיקית בגין סרבנות גט, הוא לא יוכל לדון בגירושין. כדי לדון בגירושין ובשאלת הכתובה, הורה בית הדין לאישה להביא אישור שהתביעה שהגישה נמחקה, והתחייבות שלא תגיש תביעה כזו גם בעתיד. בית דין נימק זאת בכך שהצדדים צריכים להתגרש כדת משה וישראל, ואם הגט יינתן רק בשל הפחד מחיוב בפיצוי, שלא מרצונו החופשי של הבעל, הגט יהיה מעושה.
לשיטת הרבני, תביעה העומדת "כחרב מתהפכת" מעל ראשו של הבעל ומאיימת עליו כדי שייתן גט יוצרת גט לא כשר, הבטל לפי רוב הפוסקים. אמנם בית הדין מצא שבנסיבות המקרה כנראה שתביעת האישה לא תתקבל, אך מאחר שהאופציה לפסיקת פיצוי נגד הבעל לא נשללה לחלוטין, עדיין יש בתביעה איום ממשי כנגדו.
בהחלטה זו מצאו הדיינים לנכון לציין כי הם רואים בהחלטות ביהמ"ש לחיוב בעל בפיצוי נזיקי כהתערבות לא ראויה בהליך גירושין ובסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני להחליט לפי ההלכה.
האישה ערערה על החלטה זו לבית הדין הגדול, שאישר אותה כעבור שנה. בעקבות זאת האישה הגישה גם ערעור לבג"ץ, שעוד לא דן בו.
במרץ 2015 דחה בית המשפט לענייני משפחה את תביעת הנזיקין של האישה (כפי שצפה בית הדין הרבני) וקיבל את קביעת בית הדין, שהבעל אינו סרבן גט מאחר שהדיון בתביעת הגירושין עוד לא החל.
כעבור חודשיים הגיש הבעל תביעת גירושין בעצמו לבית הדין הרבני בחיפה. האישה, שהסכימה כמובן להתגרש בהקדם, ציינה שהגישה ערעור על פסק הדין של ביהמ"ש למשפחה.
אונס?
הדיינים הרב יצחק שמואל גמזו, הרב יצחק אושינסקי והרב ישראל דב רוזנטל לא קיבלו גם הפעם את תביעת הגירושין. הדיינים הסבירו שאף שמגיש התביעה הפעם הוא הבעל, ואפילו שעובדה זו בצירוף דחיית התביעה של האישה מאפשרת, על פניו, לקבוע שכבר אין חשש מגט מעושה, עדיין רובץ על הבעל איום משפטי בדמות הערעור שהגישה אשתו לביהמ"ש המחוזי. אפילו שהאיום הוא חלש, כיוון שסיכוי הערעור להתקבל קלוש, העובדה שהאישה לא מחקה אותו וגם לא התחייבה שלא תתבע את הבעל בעתיד, אונסת את הבעל לתת גט. לסיכום, כדי שיתאפשר לצדדים להתגרש, פסקו הדיינים שהם מחויבים לוודא שהאונס יסולק לגמרי. עד אז, קבעו הדיינים, לא ייפתח תיק לגירושין.
- ב"כ התובעת: עו"ד יוסי נקר
- ב"כ הנתבע: עו"ד תבור גולדמן
* עו"ד אורלי סטולרו-ספיר עוסקת בגישור במשפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין