לכמה שעות מנוחה זכאי מטפל סיעודי? וכיצד מחשבים את שכרו? בית הדין הארצי דן בנושאים רגישים אלה במסגרת ערעור של קשיש שחויב לשלם למטפלת שלו השלמות שכר אחרי שנקבע כי לא שילם לה שכר מינימום וכי העביד אותה בזמן שעות המנוחה. הערעור התקבל ברובו.
מטפלת סיעודית ממולדובה הגישה לפני שבע שנים תביעה נגד הקשיש בו טיפלה במשך שלוש שנים בטענה שלא קיבלה שכר ראוי עבור טיפולה המסור.
לשאלות על זכויות במקום העבודה:
עורך דין דיני עבודה
המטפלת, שהתגוררה בביתו של הקשיש, טענה כי לא קיבלה שכר המשתווה לשכר מינימום גם אחרי שהכלילה בחישוביה את הוצאות הדיור והמחיה ששילם לה הקשיש.
בנוסף, המטפלת התלוננה על כך שזכתה למנוחה שבועית בת 12 שעות בלבד, בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה המקנה לעובדים זכאות ל-36 שעות מנוחה בשבוע.
בית הדין לעבודה בחיפה קיבל את התביעה באופן חלקי. הוא הורה לקשיש לשלם למטפלת 4,615 שקל כהשלמה לשכר מינימום, וכן 10,575 שקל עבור עבודה בשעות מנוחה, אם כי נקבע שקיבלה 26 שעות בשבוע ולא 12 כפי שטענה.
בשנת 2012 ערער הקשיש על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בטענה ששילם למטפלת מעבר לשכר המינימום ומשום שלטענתו, הייתה טעות בחישובים שערך בית הדין בנוגע לשעות המנוחה שלה.
למרבה הצער, הקשיש הלך לעולמו במהלך ההליכים, ובתו נכנסה בנעליו כמערערת.
לערעור הצטרפו כידידות בית המשפט גם העמותות קו לעובד ומשפט בשירות הזקנה.
קו לעובד ביקשה להתחשב במטפלת, שמתוקף תפקידה סבלה גם כך משלילה קיצונית של זמן פנוי, תוך שציינה כי קביעה לפיה מטפלים סיעודיים אינה זכאים למנוחה שבועית תפגע בעיקר בנשים המאיישות את ענף הסיעוד.
מנגד, העמותה המייצגת את הקשישים, ציינה כי בעוד שכרם של המטפלים הסיעודיים ממשיך לעלות, הרי שגמלאות הסיעוד לא שונו בהתאם. העמותה ביקשה להתחשב באינטרסים של הקשישים, שגם הם אוכלוסייה מוחלשת ותלויה בעזרת הזולת.
אין ברירה, חייבים לפגוע
נשיא בית הדין, השופט יגאל פליטמן הבהיר כי העניין אכן נוגע לשתי אוכלוסיות מוחלשות: הקשישים – הנזקקים לטיפול והשגחה מיוחדים, והמטפלים הסיעודיים – לרוב נשים ועובדים זרים.
"הכרעה לטובת אחת משתי הקבוצות, טומנת בחובה מטבע העניין פגיעה בקבוצה האחרת", כתב השופט בפסק הדין שקיבל את ערעור הקשיש ברובו.
השופט הסביר כי חיוב בתשלום מוגדל עבור עבודה במנוחה שבועית יפגע בקשישים, שייאלצו לשלם יותר, ואולי אף יפגע באפשרות שלהם לקבל טיפול בכלל – כיוון שקצבאות הזקנה והסיעוד לא יספיקו למימון שכר המטפלים.
עוד השופט הבהיר כי חוק שעות עבודה ומנוחה כלל אינו חל על מטפלים סיעודיים. השופט, שהסתמך, בין היתר, על עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין, קבע כי שעות המנוחה להם זכאים מטפלים סיעודיים צריכות להיות שוות לאלה שמקבלים מטפלים סיעודיים בבתי חולים ובמוסדות סיעודיים, ומדובר ב-25 שעות מנוחה רציפות בלבד.
מכאן, שהמשיבה קיבלה אפילו יותר משעות המנוחה שהיא הייתה זכאית להן ולכן אינה זכאית לתשלום בתעריף מיוחד של 150% על עבודה בזמן מנוחה.
עם זאת, השופט הבהיר כי יש להתייחס אל מטפל סיעודי כעובד במשרה מלאה הזכאי לקבל לפחות שכר מינימום מלא. בעניין זה השופט החליט שלא להתערב בהחלטה שפסקה לזכות המטפלת הפרשי שכר על סמך הראיות והעדויות שנשמעו בפניו.
השופטים לאה גליקסמן ואילן איטח הצטרפו לפסק הדין. בנסיבות העניין, לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערערת: עו"ד יעקב אמסטר ועו"ד רחל בן רחמים סובול
- ב"כ המשיבה: עו"ד ד"ר בני אטלס
* עורכת דין דבורה גבע עוסקת בדיני עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין