החלטה שהתקבלה לאחרונה בפרלמנט הליטאי, בדבר שינוי חוק האזרחות הליטאית, מאפשרת למבקשים בכלל וליהודים מישראל בפרט, לקבל אזרחות ליטאית מבלי לוותר על אזרחותם הנוכחית.
כידוע, ליטא היא מדינה עצמאית וחברה מלאה באיחוד האירופאי, ולכן אזרחיה רשאים להחזיק בדרכון אירופאי, על כל יתרונותיו וזכויותיו. בישראל חיים כיום אלפי ישראלים שהם צאצאים ליהודי ליטא שעלו לארץ, ומשכך גם הם זכאים לאזרחות ליטאית ודרכון אירופאי, בכפוף לקריטריונים בחוק האזרחות הליטאית.
לייעוץ בנושא:
עורך דין אזרחות ליטאית
החוק בליטא לא מנע ממי שזכאים לאזרחות ליטאית (וביקשו לממשה) מלשמור גם על אזרחותם הנוספת – במקרה שלנו הישראלית – כלומר להחזיק באזרחות כפולה. אולם לאורך תקופה מסוימת ועד לאחרונה, הרשויות בליטא החלו לנקוט במדיניות, שלא על פי החוק, אשר למעשה מנעה מזכאי ומבקשי האזרחות הליטאית מלממש את זכותם מבלי לוותר על אזרחותם הנוספת. זאת, לנוכח דרישה חדשה להוכיח לא רק את עצם הזכאות לאזרחות ליטאית, אלא גם את נסיבות עזיבת ליטא של מי שמכוחו ביקשו צאצאיו להשיב את אזרחותם הליטאית.
מדיניות זו בעיקר השפיעה על צאצאיהם של יהודי ליטא שעזבו בין השנים 1919 - 1940, תקופה שבמהלכה הייתה ליטא מדינה עצמאית עד לכיבוש הנאצי ותחילת המשטר הסובייטי. הנימוק לדרישה זו נאחז בטענה (הלא מבוססת) שבתקופה זו, כביכול, לא שררו בליטא נסיבות שהצדיקו "מנוסה" ממנה, כגון רדיפה פוליטית או אנטישמיות, ולכן אלו שכביכול "עזבו" באותה תקופה, עשו זאת מרצונם החופשי ולא בלית ברירה.
לפיכך, במקרים של עזיבת ליטא לפני 1940 כאמור, נשמטה ההצדקה החוקית למימוש הזכאות לאזרחות ליטאית מבלי לוותר על האזרחות הנוספת של המבקש, ובמלים אחרות – בנסיבות אלו לא ניתן היה להחזיק בליטא באזרחות כפולה.
להבדיל, הזכות להחזיק באזרחות כפולה דווקא לא נשמטה אם העזיבה ארעה בין השנים 1940- 1990, בזמן המשטר הסובייטי, שהיווה בעיני משרד ההגירה שלטון כובש המצדיק "מנוסה". מדיניות זו התבססה כביכול על פסק דין מסוים של בית משפט בליטא, שנתן פרשנות מצמצמת מאד לחוק האזרחות הליטאי, בכל הקשור לזכות להחזיק באזרחות כפולה.
ודאות רבה יותר
מטבע הדברים, מדיניות זו יצרה בליטא מצב של חוסר ודאות משפטית, שלמעשה מנע את האפשרות מחלק ניכר ממבקשי האזרחות הליטאית, ובעיקרם יהודים מישראל ומדרום אפריקה, מלהחזיק באזרחות כפולה. לכן האופציה להשגת אזרחות ליטאית נהפכה עבורם לפחות כדאית.
לאור ביקורת נוקבת בתוך ליטא ומחוצה לה, במהלך חודש יוני 2016 התקבלה בפרלמנט הליטאי החלטת בזק, בה שונה חוק האזרחות הליטאית. מדובר בהחלטה בעלת משמעות דרמטית לאלה שעומדים בתנאי הזכאות לאזרחות ליטאית.
במסגרת החלטה זו נקבע כי ממועד כניסתה לתוקף, עם חתימת נשיאת ליטא, מבקשי אזרחות ליטאית שמעוניינים גם לשמור על אזרחותם הנוספת, לא יצטרכו עוד לנמק ולהוכיח את נסיבות עזיבת הוריהם או סביהם. כלומר, שוב יתאפשר להם להחזיק באזרחות כפולה, כל עוד מדובר בעזיבה שאירעה לפני מרץ 1990 – מועד קבלת עצמאותה המחודשת של ליטא.
עד שלושה דורות לאחור
יש לציין כי החלטה זו משפיעה בעיקר על יהודי וצאצאי ליטא, שכאמור רבים מהם חיים בישראל, באופן שמקנה להם גם ודאות רבה יותר באשר לתוצאות התהליך להשגת אזרחות ליטאית, שעודנו תהליך מורכב שדורש ייעוץ וטיפול של עורך דין ונוטריון מוסמך.
על מנת לזכות באזרחות ליטאית, יש להוכיח, באמצעות מסמכים רשמיים שונים מישראל ומליטא, זיקה משפחתית של כל מבקש – צאצאים ישירים עד שלושה דורות לאחור – למי שהיה אזרח ליטא לפני 1940. זהו התנאי העיקרי – הוכחת זיקה.
הבקשות לאזרחות ליטאית צריכות לכלול את המסמכים הנ"ל בצירוף תרגומים לליטאית, אישורי אפוסטיל ואישורים נוטריוניים, והן מוגשות לשגרירות ליטא בישראל או ישירות למשרד ההגירה בוילנה בירת ליטא.
* עורך דין ונוטריון זאב ליסון עוסק בייעוץ וטיפול בתהליך להשגת אזרחות ליטאית
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין