10 תובעים, 4 דירות, 3 חוות דעת ושופטת אחת מבימ"ש השלום בת"א, שירדה לפרטים, ובסופו של דבר חייבה את החברה הקבלנית בפיצוי כספי לבעלי הדירות וכן בתיקון הליקויים ברכוש המשותף.
עשרה בעלי דירות בבניין בשדרות ההשכלה בתל-אביב, הגישו בבית משפט השלום בתל-אביב תביעה כספית נגד חברת רותם שני יזמות והשקעות בע"מ שבנתה את הבניין, בגין ליקויי בנייה שנתגלו בארבע דירות, וכן תביעה למתן "צו עשה" שיורה על תיקון ליקויי הבנייה שהתגלו ברכוש המשותף בבניין.
לייעוץ בליקויי בנייה:
עורך דין דיני מקרקעין
בעלי הדירות טענו לליקויי בנייה שונים בדירות, ובהם פגמים בריצוף, ליקויי איטום ואי התאמות. לטענתם, ניסיונותיה של הנתבעת לתקנם בעצמה, נכשלו.
הם ביקשו לחייב את הנתבעת בתשלומים של קרוב ל-500,000 שקל, כולל פיצויים על עגמת נפש. לתביעה הם צירפו חוות דעת מומחה מטעמם, ופירטו שורה תיקונים הנדרשים בהתאם לליקויים שנמצאו בכל אחת מן הדירות.
הנתבעת טענה, בין היתר, כי חוות דעת התובעים היא משנת 2005, בטרם בוצעו על ידה התיקונים בבניין, ותוך התעלמות מכך.
בתוך כך היא הוסיפה שלא התרשלה בעבודתה כלל, וטענה שטענות התובעים, גם לגבי הדירות וגם בנוגע לרכוש המשותף, מוגזמות ומופרכות.
בנוגע לרכוש המשותף, הנתבעת הסכימה לתקן ליקויים אלו, אך בהתאם לאמור בחוות דעת המומחה מטעמה.
כל צד הגיש חוות דעת מומחה מטעמו. בנוסף, השופטת כרמלה האפט מינתה מומחה מטעם בית המשפט. המומחה בחן כל דירה הנפרד, ובסך הכל העריך את עלות תיקון ליקויי הבנייה בסך כ-60,000 שקל, וכן כ-49,000 שקל עבור עלות תיקון הליקויים ברכוש המשותף.
התחמק משאלות
השופטת הבהירה כי בדרך כלל בית המשפט יאמץ את ממצאי חוות דעת מומחה מטעמו, בהיעדר סיבה בולטת ומשמעותית שלא לעשות זאת.
"עם זאת בענייננו, ולאחר שהמומחה מטעם בית המשפט גם נחקר בפני בחקירת שתי וערב, הגעתי כדי המסקנה כי אתקשה לקבל את חוות דעתו כלשונן. בעניין זה לא למותר לציין כי המומחה לא ידע להשיב על חלק נכבד מהשאלות שנשאל ואף התחמק ממתן מענה לשאלות אחרות; בחר שלא להתייחס לתקנים חדשים אלא הסתמך על ידיעותיו הקודמות ואף ציין כי אין הוא זוכר או מכיר את התקנים החדשים, או שאין צורך להתייחס אליהם", כתבה השופטת.
בהתאם לדברים חריפים אלה, השופטת החליטה להתייחס אל חוות דעת מומחה בית המשפט כאל עוד ראיה במכלול הראיות.
וכך, כשלפניה שלוש חוות דעת שונות, השופטת האפט נכנסה לעובי הקורה, ולאורך עמודים רבים בחנה באופן מדוקדק את הליקויים השונים ואת ההערכות השונות לגביהם – פגם אחר פגם, דירה אחר דירה. הריצוף, המדרגות, החלונות, המרפסות, הגימור – בחלק מהנקודות היא אימצה את עמדת מומחה בית המשפט, ובמקרים אחרים אימצה דעות אחרות.
בסופם של כל החישובים, השופטת העריכה את כלל הנזקים בארבע הדירות יחד בסך של כ-387,000 שקל, וחייבה את הנתבעת בתשלום סכום זה, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 48,000 שקל. כמו כן, השופטת חייבה את הנתבעת בפיצוי בגין עוגמת נפש – 7,000 שקל לכל דירה.
בנוסף, השופטת הורתה לנתבעת לתקן את הליקויים ברכוש המשותף, בהם רצפת הקרמיקה, שטח החניון, תאי האשפה, והמעליות, והכל תוך 120 יום.
"כלל העבודות יבוצעו בפיקוח המומחה מטעם התובעים, על חשבונה של הנתבעת ועד אשר יקבע המומחה מטעם התובעים כי העבודות הושלמו להנחת דעתו", הבהירה השופטת.
יצוין, כי לאחר קבלת פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי מטעם חברת הקבלן.
* עורך דין אמיר שטיינהרץ עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין