הצעה חדשה: השופטים יתחשבו בנסיבות האישיות של הנאשמים

תזכיר חוק חדש מציע לאפשר לשופטים להתחשב בנסיבות חריגות של הנאשם, שאינן קשורות לביצוע העבירה, ולהקל בענישה, גם תוך חריגה ממתחם הענישה שנקבע. תגובות ניתן להגיש עד 22.11.2015.

ביולי 2012 נכנס לתוקף תיקון 113 לחוק העונשין הקובע גבולות מתחם לענישה לפי עקרון ההלימה והנסיבות הקשורות לביצוע העבירה בלבד, כאשר הקלה בעונש תתאפשר רק בנסיבות שבהן נשלח הנאשם לשיקום. מאז עורר התיקון מספר בעיות וקשיים, כיוון ששלל מהשופטים את שיקול הדעת במקרים שבהם חשבו כי מוצדק להקל עם הנאשם.

לייעוץ במשפט פלילי

פנו ל- עורך דין פלילי

התזכיר הנוכחי מציע לקשיים אלה פתרונות, ומטרתו לאפשר לשופטים לחרוג ממתחם הענישה ולהקל עם נאשמים, גם בנסיבות חריגות שאינן קשורות לביצוע העבירה. הנסיבות מפורטות בתזכיר ובהן מצב בריאותי, גיל ופגיעה גופנית חמורה.

בנוסף, יותר לשופט לחרוג ממתחם הענישה כשעבר זמן רב ממועד ביצוע העבירה, וייתכן שאין זה הולם להחמיר עם הנאשם באותה מידה כפי שראוי היה לעשות אם המשפט היה נערך בסמוך למעשיו.

המטרה היא ליצור יחס הולם בין מידת אשמו של הנאשם וחומרת העבירה, לבין העונש שיוטל עליו בתוך המתחם, אם כי התזכיר מסייג את השימוש בחריג רק למקרים מיוחדים ונדירים בלבד.

כמו כן, לפי התזכיר, כאשר ביהמ"ש בוחר להשתמש בחריג, עליו לפרט ולנמק מהן הסיבות שהניעו אותו לכך.

ועדה מייעצת

עוד מציע התזכיר להקים ועדה מייעצת לענייני ענישה, שתהיה מורכבת ממגוון רחב של חברים: שופטים, נציגים מהסנגוריה ומהפרקליטות, סוהרים, שוטרים, עובדים סוציאליים ועוד.

תפקידה הראשון של הוועדה הוא לפרסם מתחמי מוצא לענישה, שיתבססו על נתונים סטטיסטיים ומקצועיים של הענישה הנוהגת. פרסומים אלו ישמשו את השופט ככלי עזר, בו הוא רשאי, אך לא חייב, להיעזר בעת גזירת הדין.

תפקידה השני של הוועדה –המתבסס על המלצות ועדת דורנר להקים יחידת מחקר בנושאי אכיפת החוק, השיקום וגזירת הדין – הוא לערוך מחקרים ולפרסם ממצאים והמלצות בתחום הענישה ולספק לממשלה ולציבור מידע על הענישה, עלותה, השפעותיה והאפקטיביות של תכניות השיקום.

"ריבוי עבירות"

עיקרו השלישי של התזכיר מציע תיקונים לסעיף ריבוי העבירות תוך עיגון הפרקטיקה הנהוגה של גזירת "עונש כולל" על מספר עבירות ומעשים. 

בהקשר זה, מציע התזכיר שלושה תיקונים, בהם החלפת המונח "ריבוי עבירות" במונח "ריבוי מעשים", כדי להבהיר את היחס בין המונחים "עבירה", "אירוע" ו"מעשה".

התיקון השני מציע הגדרה מצומצמת ל"אירוע". כשנמצא שהנאשם ביצע מספר מעשים נפרדים, שעל כל אחד מהם יש לגזור עונש נפרד, מתעוררת שאלת היחס בין העונשים, ולכן מוצעים שני מבחנים: טכני –  מה קרבת המעשים בזמן ומקום ; ומהותי – גם אם המעשים בוצעו בקרבת זמן ומקום, עד כמה הם פוגעים באינטרסים מוגנים שונים או בקורבנות שונים. ככל שהפגיעה גבוהה יותר כך ייטו לקבוע שמדובר בשני אירועים שונים.

והתיקון האחרון ממליץ שכשביהמ"ש בחון אם מדובר במתחם אחד לאירועים או במספר מתחמים, הוא ישקול גם את טיב האירוע וחומרתו. המלצה זו תהיה תקיפה למקרים של עבירות קלות, כך שלא ניתן יהיה לקבוע שעבירות מין חוזרות על קורבנות שונים הן אירוע אחד, אולם הדבר יתאפשר כשמדובר בעבירות חמורות פחות, כמו זיוף כרטיסי אשראי למשל.

חובת הנמקה

על מנת לחסוך זמן שיפוטי יקר מוצע גם לבטל את חובת ההנמקה שחלה על ביהמ"ש גם כשאינו מטיל עונש מאסר ב"עבירות קלות".

משרד המשפטים ממתין לתגובותיכם להצעת החוק: לחצו כאן.

לקריאת הצעת החוק

* עו"ד אבי חימי עוסק במשפט פלילי

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין