האם גיור רפורמי שמבחינת הרבנות מוטל בספק, מחייב אב במזונות ילדיו לפי הדין היהודי? שופטי המחוזי הבהירו שגם בלי להיכנס לסוגיה הסבוכה, הבעל לא יכול לטעון שאינו יהודי רק לעניין מזונות.
בני זוג נוצרים התחתנו בוונצואלה בשנת 2000, ונולדו להם ארבע בנות. בשנת 2005 הם התגיירו שם בגיור רפורמי. שנה לאחר מכן הם עלו לישראל, נרשמו כיהודים במרשם האוכלוסין, וכיום הם עובדים במשק בית.
לשאלות על מזונות:
פורום דיני משפחה
לאחר שהיחסים נקלעו למשבר, הגישה האישה תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ, וכן תביעת גירושין בבית הדין הרבני בפתח תקווה.
לפני כשנתיים הם התגרשו במה שנקרא "גט לחומרא". בשל ספקות לגבי הגיור, הדיינים הכניסו את השניים לרשימת "מעוכבי חיתון", וציינו כי "במידה וירצו להתחתן אח"כ, יצטרכו להוכיח את יהדותם".
בית המשפט למשפחה קבע 4,400 שקל מזונות ומדור לארבע הבנות, וציין כי חיוב המזונות הוא מכח הדין היהודי, וזאת לנוכח הצהרת הבעל עצמו. בנוגע לשיעור המזונות, השופטת ד"ר ורדה בן שחר התחשבה, בין השאר, בכך שהכנסות הצדדים זהות.
על פסק דין זה הגיש האיש ערעור בבית המשפט המחוזי בלוד. הטענה העיקרית הייתה שאין להחיל עליו את הדין היהודי, כיוון שגיור רפורמי אינו מוכר לצורך ענייני המעמד האישי המצויים בסמכות בית הדין הרבני, שאינו מכיר בגיור זה.
משכך, לשיטתו, צריך היה לחייב אותו במזונות בהתאם לדין האזרחי, שלפיו שני ההורים חולקים את חיוב המזונות ביחס להכנסותיהם ומבלי להתחשב במשמורת, כך שסכום המזונות הנכון במקרה שלו הוא 2,200 שקל.
האישה-המשיבה טענה, בין היתר, כי בית המשפט למשפחה צדק, שכן המערער עצמו הכריז קבל עם ועדה שהוא יהודי, וכתוצאה מהצהרה זו קיבל בארץ זכויות והטבות שונות.
בנוסף טענה המשיבה כי גם אם נפעיל את הדין האזרחי, אין להפחית את סכום המזונות כיוון שהיא נאלצה לעזוב את עבודתה בשל היותה בהריון חמישי, כך שכיום יש ביניהם פער השתכרות משמעותי.
חוסר תום לב
שלושת השופטים, אב בית הדין, השופט ד"ר אחיקם סטולר, השופטת מיכל ברנט והשופט צבי ויצמן, הסבירו שאין צורך להיכנס לסוגיות הרגישות והסבוכות של "מיהו יהודי", וסיווג מעמדו ודינו האישי של מי שהתגייר בגיור רפורמי בחו"ל לצורך חיובו במזונות ילדיו.
השופטים הבהירו, בין היתר, כי "גם לפי הדין הקתולי עיקר חובת המזונות נופלת לשכמו של האב, כאשר המבחן לקביעת שעור המזונות הינו מבחן ההשתכרות בפועל וכן מבחן של שמירה על איכות חייו של הילד".
בין יתר הנימוקים, השופטים הציגו סיבה נוספת וכבדת משקל, והיא חוסר תום הלב של המערער, שמצד אחד רוצה ליהנות מיהדותו לעניין חוק השבות וזכויות קליטה בארץ, ומצד שני טוען שאינו יהודי כשזה מגיע למזונות.
"יד ימין טוענת – 'יהודי'" וביד שמאל מבקש המערער להיוותר 'בגויותו'. אין כל סיבה ועילה לכך שבית המשפט יעתר לטיעון חסר תום לב שכזה", כתבו השופטים.
"יש לומר, אפוא, כי המערער מושתק מלטעון כי אינו יהודי בבקשו להימנע מחובותיו ככזה, שעה שטען ליהדותו על מנת לזכות בזכויות ובהטבות שעומדות לו בשל כך מכוחו של הדין", קבעו השופטים.
בתוך כך, לאחר שעיינו בתלושי המשכורת של המערער, השופטים החליטו להפחית את סכום המזונות ל-4,000 שקל, על מנת להתיר בידיו סכום שישמש למחייתו שלו. בנסיבות העניין לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערער: עו"ד איתי גור מטעם הסיוע המשפטי
- ב"כ המשיבה: עו"ד מירה מרום מטעם הסיוע המשפטי
* עורכת דין הילה גורן עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין