מסע התלאות של העותר מול הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב הסתיים אצל השופט הבכיר צבי גורפינקל. "תפקידו של בית המשפט איננו רק לבדוק את לשון החוק היבשה", כתב השופט הפורש בפסק דינו האחרון, שעסק בחריגות בנייה בשכונת התקווה בתל-אביב.
הסכסוך בין עיריית תל-אביב לעותר, מנהל בית דפוס בשכונת התקווה, החל בעקבות מעקה שבנה ללא היתר על גג המבנה הישן של בית העסק, לדרישת חברת הביטוח שלו. הגג אכן היווה סכנה, שכן ילדים נהגו להתגנב אליו, ומדובר בגג שטוח לחלוטין ללא מעקה בטיחות.
הסתבכת עם היתר הבנייה?
עורך דין תכנון ובניה
ביוני 2014 הוציא רון חולדאי, כמי שעומד בראש הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב, צו הריסה לתוספת הבנייה החריגה, ובתגובה הגיש מנהל בית הדפוס עתירה לביטול הצו בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב. אף שטען כי הריסת המעקה משמעותה סכנת חיים של ממש, הוא נדחה משום שלא הגיש מעולם בקשה להיתר בנייה.
בדצמבר 2014 הגיש העותר ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. השופט הבכיר צבי גורפינקל, שהיה ער לסכנה, ניסה לסייע למערער ולוועדה המקומית להגיע להסכמות, אך ההתנהלות מול העירייה הפכה ל"מסע תלאות" של ממש, כפי שתיאר זאת השופט.
אחרי שהעירייה דרשה מהמערער להוציא תיק מידע, לשכור שירותי אדריכל ולהגיש תכניות, היא הודיעה שהיא דוחה את הבקשה. לטענתה, המגמה היא לחדש את פני השכונה, ויש חשש שאם המעקה יאושר – שכנים נוספים ילכו בעקבות המערער וייבנו ללא היתר.
בשלב מסוים, הוועדה כבר הסכימה לאשר את הבנייה, אבל בתנאי שהמערער ינמיך את המעקה משמעותית. את השופט גורפינקל זה לא סיפק, והוא כתב כי "גובה של מטר וחצי אינו מספיק למנוע טיפוס של ילדים על המעקה, אלא יוביל למצב שבו נפילתם אל הכביש תהיה לא רק מגובה הגג, אלא גם מתוספת של מטר וחצי נוספים מעל הגג".
סתירה בין הדין להיגיון
כך מצא עצמו השופט במלכוד: מצד אחד, בית המשפט לעניינים מקומיים צדק כיוון שהבנייה באמת נעשתה ללא היתר והחוק מחייב הריסה. מצד שני, הריסת המעקה עלולה לגרום לאסון.
"תפקידו של בית המשפט איננו רק לבדוק את לשון החוק היבשה ולאשר צווים שהוצאו כדין. תפקידו הוא תפקיד ציבורי שאמור לבדוק את תכלית הבנייה שנעשתה, אף שזו בוצעה שלא כדין", כתב השופט שהגיע להחלטה מעניינת ביותר:
הוא אישר את צו ההריסה, אך עיכב אותו למשך חמש שנים, שבהן ינסו למצוא פתרון ולאשר את הבנייה. אם תוך חמש שנים לא יימצא פתרון, ציין השופט כי ניתן יהיה להאריך את צו העיכוב.
השופט הדגיש, כי משמעות הדבר אינה התרת הרסן והיתר לפסוק בניגוד לדין, וכי פסק דין זה מותאם למידותיו המיוחדות והחריגות של המקרה הנוכחי.
"מאחר שקיימת סתירה בין הדין, המחייב את ההריסה, שהוא לצידה של העירייה, לבין ההיגיון והשכל הישר המחייבים להימנע מביצוע ההריסה, שעומדים לצידו של המערער במקרה זה, אינני נותן צו להוצאות", סיים השופט הבכיר גורפינקל את פסיקתו – האחרונה טרם פרישתו לגמלאות.
- המערער: בעצמו
- ב"כ המשיבה: עו"ד נעמה בנצקי
* עורך דין מנחם מאנדל עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין