בני הזוג קנו את הבית שבמבשרת ב-2011 מזוג חברים שהיה בחובות. לפני כשנתיים הצדדים הסתכסכו על רקע שעבוד שרבץ על הנכס. בית המשפט קיבל את טענת המוכרים כי הקונים הפרו את התחייבותם לשלם להם מיליון שקל לצורך סילוק חוב המשכנתא לבנק.
ב-2001 קנו בני זוג בית בן שלוש קומות במבשרת. הם לקחו הלוואת משכנתא מבנק הפועלים על סך כמיליון שקל והבית שועבד לטובת הבנק. בני הזוג לא עמדו בהסכם ההלוואה, נפתח נגדם תיק הוצאה לפועל ומונה לבית כונס נכסים.
לייעוץ בתחום:
עורך דין מקרקעין
עשר שנים לאחר מכן בני הזוג מכרו את הבית לזוג חבריהם תמורת כ-2.5 מיליון שקל ונחתמו ביניהם שני הסכמים. ב-2014 הצדדים הסתכסכו וכל אחד מהם האשים את הצד האחר בהפרה.
בתביעה שהגישו הקונים הם טענו כי הסכימו לעסקה למרות העובדה שהבית ממושכן רק בשל "החברות האמיצה" ששררה בעבר בינם לבין המוכרים והרצון לסייע להם להיחלץ מהחובות.
לדבריהם, המוכרים פנו אליהם בבקשה שיקנו חצי מהבית והבטיחו כי יפעלו לפיצול הנכס בטאבו. התמורה שסוכמה הייתה כ-1.5 מיליון שקל והם העבירו אותה למוכרים. לדבריהם, המוכרים שכנעו אותם לחתום על חוזה למראית עין לפיו הם רוכשים את הנכס בשלמותו תמורת 2.5 מיליון שקל, למרות שבפועל רק שתי הקומות התחתונות יהיו בבעלותם.
המוכרים התחייבו בפניהם כי ישיגו את הסכום לסילוק המשכנתא אך הם לא הצליחו לעשות זאת. בעקבות כך, נחתם בין הצדדים הסכם נוסף בו הסכימו הקונים לסייע למוכרים ולקחת הלוואה של מיליון שקל מבנק מזרחי לצורך פירעון החוב לבנק הפועלים, אך בקשתם סורבה תוך שהבנק מציין בפניהם כי נמאס לו "מהסיפור של המבנה הזה".
הרוכשים ביקשו כי להצהיר כי הם בעלי הזכויות ביחידה התחתונה וכי המשכנתא וצו הכינוס נוגעים רק ליחידה העליונה.
המוכרים טענו מנגד כי ההסכמים מגלמים את רצון הצדדים ולא נעשו למראית עין. לדבריהם, על פי ההסכמים הקונים היו אמורים לשלם להם מיליון שקל נוספים כדי שיוכלו לפרוע את חובם לבנק הפועלים. סוכם כי המוכרים ישלמו לקונים דמי שכירות בגובה החזרי ההלוואה שייטלו הקונים במשך חמש שנים ובסוף התקופה תשוב יחידת הדיור העליונה לבעלות המוכרים.
לדבריהם, הקונים הסכימו לעסקה כי מדובר היה במחיר אטרקטיבי. התביעה הנגדית שהגישו טענו המוכרים כי הקונים לא שילמו להם מיליון שקל מתוך התמורה והפרו הפרה יסודית את הסכם המכר. המוכרים דרשו את הפיצוי המוסכם והשאירו לשיקול דעת בית המשפט את ההכרעה האם להורות על ביטולו או לאכוף על הרוכשים את תשלום הסכום הנותר.
עיצוב מחדש
נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים אהרן פרקש דחה את טענת הקונים כי הסכם המכר נעשה למראית עין. לדבריו, הם ידעו שהנכס כולו יעבור על שמם למשך 5 שנים בה אמורים היו המוכרים לשלם להם דמי שכירות.
"מכתבי הטענות עולה כי התובעים אינם מבקשים לבטל את הסכם המכר, משום שנחתם למראית עין, אלא לעצבו מחדש, בהתאם למאווה לבם", כתב השופט.
השופט קבע כי הסכם המכר תקף והרוכשים הפרו אותו כשלא שילמו למוכרים את מיליון השקל הנוספים. לנוכח היחסים העכורים בין הצדדים השופט בחר שלא להורות על אכיפה וקבע כי ההסכם בטל ועל הקונים לפנות את הנכס עד סוף השנה.
נקבע כי המוכרים ישיבו לקונים את 1,425,000 שקל ששילמו בניכוי 245,000 שקל הפיצוי המוסכם שבהסכם. הקונים חויבו בהוצאות ושכ"ט עו"ד של המוכרים בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד רחל ברלין
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אורן גלעדי, עו"ד יואב לוי, עו"ד חיים מזרחי
* עורכת דין אביגיל בהט עוסקת בדיני מקרקעין
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין