החברה הממשלתית מכרה לדיירים מוגנים נכס בחיפה, וזמן קצר לאחר מכן דרשה מהם להתפנות מהחצר הצמודה. הדיירים המופתעים סירבו והחברה תבעה. בית המשפט קבע באחרונה שהחצר תישאר בידי הדיירים. עמידר לא הוכיחה כי לא נכללה בעסקה.
הדיירים המוגנים הם שלושה שנכנסו ב-1997 בנעליו של הדייר המוגן הקודם, לאחר שרכשו את זכויותיו המוגנות בנכס מסחרי עם חצר ברחוב יפו בחיפה. העסקה התבצעה באישור עמידר שקיבלה מהם דמי מפתח. לאורך השנים פעלו במקום מוסך, פנצ'ריה ושטיפת רכבים, וב-2007 עמידר הציעה לשלושת הדיירים לרכוש את הזכויות המלאות על הנכס תמורת 255,000 שקל – כלומר, להפוך לבעליו. הסכם המכר נחתם כעבור שש שנים, והעסקה דווחה לרשות מקרקעי ישראל.
לשאלות בנושאי מקרקעין
פנו ל-עורך דין דיני מקרקעין
אלא שזמן קצר לאחר החתימה על ההסכם, פרסמה עמידר מכרז לרכישת זכויות הבעלות בחצר הצמודה לנכס, שבה פעל המוסך. הדיירים, שהיו בטוחים שהחצר היא חלק בלתי נפרד מהנכס שרכשו, ביקשו ממנה לעכב את המכרז, אך עמידר המשיכה בשלה והודיעה שכבר קיבלה הצעה מרוכש. ואולם, הרוכש ביטל את העסקה לאחר שביקר במקום ושמע את טענות הדיירים.
בשנת 2014 עמידר הגישה נגד שלושת הדיירים המוגנים תביעה לבית משפט השלום בחיפה. החברה דרשה להורות על פינוי החצר, באשר לטענתה הנתבעים רכשו רק את הנכס הבנוי.
הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה. הם טענו כי כשרכשו את הזכויות בנכס הדייר הקודם הציג להם תשריט לפיו החצר מהווה חלק בלתי נפרד ממנו. ללא החצר, הסבירו הנתבעים, לא ניתן יהיה להפעיל העסקים במקום, ואם היו יודעים על כך, כלל לא היו מתקשרים בעסקה.
הסתירה מסמכים
בעוד הנתבעים הגישו צילומים ומסמכים רבים המעידים על השימוש שערכו בחצר במשך זמן רב, עמידר העלתה טענה סתמית לפיה עשו זאת ללא כל זכות, מבלי שתמכה אותה בכל ראיה.
סגן הנשיא השופט רמזי חדיד קבע כי העובדה שעמידר "בחרה להסתיר" מסמכים פנימיים המעידים על היקף זכויות הנתבעים בחצר, עומדת לחובתה. בנוסף, היא לא הציגה את התשריט על הנכס. מנגד, השופט קיבל את טענת הנתבעים לפיה מבחינתם, עסקה ללא החצר הייתה נטולת הגיון כלכלי.
השופט הוסיף, כי אף שאין זה רצוי להעניק משאבים ציבוריים יקרים בחינם, לא ניתן לקבל את תביעת עמידר, ולקפח את זכויות הנתבעים, שעה שלא הוכיחה את טענותיה בראיות.
בסופו של דבר, הפתרון של השופט היה כי הנתבעים יקבלו זכות של דיירות מוגנת (ולא בעלות) בחצר ויוכלו להמשיך להשתמש בה. עמידר חויבה בהוצאות משפט בסך 17,750 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ינאי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד משה כהן
* עורך דין משה ימין עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.