לפסק הדין בעניין שמחה בוסי ואח' נ' הסתדרות המורים של אגודת ישראל ואח'
בשנת 2011 קבע בית הדין הארצי לעבודה סופית, כי רשת הגנים של אגודת ישראל פיטרה 16 גננות ותיקות שלא כדין, מאחר שעשתה זאת ללא שימוע ותוך אפלייתן מחמת גיל. בית הדין האזורי לעבודה, שניגש לאמוד את סכום הפיצוי שיקבלו הגננות, חייב את הרשת לשלם להן כ 4 מליון שקל.
בתחילת שנות האלפיים נקלעה רשת הגנים של אגודת ישראל לגירעון כספי קשה, ובמסגרת תכנית הבראה שגיבשה, החליטה בשנת 2003 לפטר את כל הגננות שצברו למעלה מ 25 שנות ותק. בשל כך, הגישו 16 הגננות שפוטרו, כולן בשנות ה- 50 וה-60 לחייהן ורובן המפרנסות העיקריות של משפחתן, תביעה לביטול הפיטורים.
הגננות טענו, כי הרשת הכריזה על פיטוריהן הגורפים, מבלי שערכה להן שימוע ותוך הפלייתן מחמת גילן. עוד טענו, כי הרשת משלמת להן שכר עבודה פחות מזה שמקבלים עובדי הוראה במוסדות רשמיים, וביקשו השלמת שכר.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את התביעה, וערעור שהגישה אגודת ישראל על פסק דינו נדחה, כאשר בית הדין הארצי קבע, כי הרשת פיטרה את הגננות שלא כדין משתי סיבות: האחת-אפלייה פסולה מחמת גילן, שכן הגננות פוטרו רק על סמך קריטריון הוותק, שיש לו זיקה הדוקה לגיל והשנייה - היעדר שימוע. עוד נפסק ברוב דעות, כי מאחר שהרשת מקבלת הטבות מהמדינה, היא מחויבת לשלם לגננות את שיעור השכר לו זכאים עובדי הוראה במוסדות רשמיים.
לפיכך, הוחזר התיק לבית הדין האזורי לקביעת סכום הפיצוי הפרטני שתצטרך הרשת לשלם ללכל אחת מהגננות שפיטרה שלא כדין.
התנהלות פגומה מהסוג החמור ביותר
במסגרת פסק הדין המשלים, השופטת נטע רות בחנה לפני הכל את סכום הפיצוי שיש לפסוק לטובת הגננות בגין פיטוריהן ללא שימוע ותוך אפליה פסולה. נפסק, כי הרשת כפתה את הפיטורים על הגננות, שהקדישו לה למעלה מ 25 שנות עבודה, מבלי שבחנה אפשרות חלופית שתפגע בהן פחות, וכי אף לא שילמה להן מיידית את זכויותיהן, ובהן פיצויי פיטורים וביטוח פנסיוני, זאת על אף שרובן חיות בנסיבות כלכליות לא פשוטות.
"...הרבב שנפל בהתנהלות המפלה והלא תקינה של הנתבעת אל מול התובעות היה מהסוג החמור ביותר", כתבה השופטת וקבעה כי לפיכך כל אחת מהגננות תקבל פיצוי של 50 אלף שקל רק בגין רכיב הפיטורים שלא כדין בלבד.
לאחר מכן, נבחנה הזכאות הפרטנית של כל גננת וגננת לרכיבים כמו הפרשי שכר, פיצויי הלנה, פיצויי פיטורין, דמי הבראה וזכויות נוספות, בהתאם לעבודתן ברשת.
בסופו של דבר, נפסק לכל אחת מהגננות פיצוי שנע בין 100 ל 350 אלף שקל, ובסך הכל- 3,898,520.55 שקלים. כמו כן חויבה אגודת ישראל לשלם לגננות הוצאות משפט בסכום כולל של 387 אלף שקל.
עו"ד דוד סמילה, העוסק בדיני עבודה, מגיב: "בית המשפט פרש שוב את הגנתו על עובדים וותיקים, שתרמו שנים רבות מכוחם ומרצם למקום עבודתם, ומוצאים עצמם מפוטרים בשל גילם, ככלי שאין חפץ בו".
לדברי עו"ד סמילה, "הצורך של המעביד בביצוע קיצוצים בשל קשיים תקציביים אינו יכול לשמש כסות לאפליה בין עובדים וותיקים לעובדים צעירים ואינו פוטר את המעביד מחובתו לקיים הליך שימוע למועמדים לפיטורין כדי לבחון בתום לב אמצעי פוגעני פחות מאשר פיטורין."
עו"ד מיכה דוד, גם הוא עוסק בתחום דיני העבודה, מוסיף:
"נמצאנו למדים כי פסקי הדין מהווים סימן אזהרה משמעותי למעסיקים המפלים עובדים מחמת גילם. בית הדין הארצי לעבודה תחם את מידת הפגיעה בכבוד העובד המבוגר ובעיקר באפשרות קיומו בכבוד.
"בפסיקת פיצוי משמעותי בגין פיטורים שלא כדין וחיוב בהוצאות משמעותיות לטובת העובדות שפוטרו מחמת גילן-מימש ביה"ד לעבודה את יעודו בהגנה על קבוצות עובדים מוחלשות."
לפסק הדין בעניין שמחה בוסי ואח' נ' הסתדרות המורים של אגודת ישראל ואח'
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין