לפני 4 שנים בעל דירת גג בבניין בירושלים ביקש מבית המשפט להצהיר כי הוא הבעלים של כל זכויות הבנייה בבניין ולאסור על שכניו להרחיב את דירותיהם. אלא שטענת השכנים כי הוא קיבל אך ורק את זכויות הבנייה על הגג התקבלה בשתי ערכאות.
בשנת 2008 ביקש בעליה הטרי של דירת גג בבניין בן 3 קומות ברחוב יותם שבירושלים, לממש את זכויות הבנייה שרכש, וביקש מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה היתר להשלים את קומת הגג ולבנות קומה רביעית בבניין.
הוועדה אישרה את בקשתו למרות התנגדותם של יתר הדיירים בעוד שמנגד, בקשות הדיירים לקבלת היתר בנייה להרחבת דירותיהם נדחתה בשל התנגדותו של בעל דירת הגג.
לייעוץ בתחום:
עו"ד דיני מקרקעין
בעקבות הסכסוך עם שכניו, הגדיל בעל דירת הגג לעשות ופנה לבית המשפט המחוזי בבקשה שיצהיר כי מלוא זכויות הבנייה בבניין שייכות לו ויאסור על הדיירים האחרים להשתמש בהן.
בעל הדירה טען כי כשהדירה נרכשה על ידי בעליה הקודמים בשנות ה-60 סוכם בהסכם המכר עם רשות הפיתוח על מכירת "דירת גג ושטח פנוי של הגג עם זכות בנייה". לטענתו, המונח "זכות הבנייה" כולל את יתר זכויות הבנייה בבניין, כפי שמעיד גם מסמך שקיבל מהממונה המחוזי של המינהל, שלדבריו הסתמך עליו כשרכש את הדירה.
הדיירים מצידם טענו כי בעל הדירה טועה ועובדה שסוגיית זכויות הבנייה לא מאוזכרת במפורש בהסכם עם רשות הפיתוח והזכויות אף לא נרשמו על שמו בטאבו.
בית המשפט המחוזי בירושלים לא השתכנע מנימוקי התובע וקבע כי "זכות הבנייה" שנכתבה בהסכם עם הבעלים הקודמים מתייחסת לזכויות הבנייה על שטח הגג הפנוי בלבד. בית המשפט הוסיף כי יתרת זכויות הבנייה הוקנו לכלל הדיירים בהתאם לחלקם היחסי ברכוש המשותף.
"ברחל בתך הקטנה"
בעל דירת הגג לא אמר נואש וערער לבית המשפט העליון אלא שגם הפעם התאכזב, שכן השופטות אסתר חיות וענת ברון והשופט עוזי פוגלמן דחו את הערעור שלו.
לקביעתם, מלבד המסמכים שהציג המערער, ישנם מסמכים רשמיים רבים של רשות הפיתוח ושל "עמידר" המציינים ב"רחל בתך הקטנה" כי הסכם המכר המקורי חל על "זכויות בניה נוספת על הגג" ולא מלוא זכויות הבנייה של הבניין.
עם זאת, השופטים פסקו כי אין לאמץ את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה שאר זכויות הבנייה שייכות לדיירים בהתאם לחלקם היחסי. זאת, לא רק מפני שבית המשפט כלל לא נדרש להכריע בנושא, אלא גם משום שרשות הפיתוח לא צורפה כצד להליך אף שזכויותיה בבניין עלולות להיפגע בעקבות ההחלטה.
לפיכך, הערעור נדחה. נקבע כי זכויות בנייה של המערער מוגבלות לגג בלבד, וגורלן של יתר הזכויות נותר ללא הכרעה. המערער חויב לשלם למשיבים 35,000 שקל שכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד מאיר אמיר כהן
- ב"כ הנתבע: עו"ד יששכר בר-הלל
* עורך דין ליפא לזנובסקי עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין