חולה סכיזופרניה ביקש להכיר במחלת ריאות כנכות. ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעור המדינה וקבע: "האחריות של המדינה מסתיימת במקום שאנשים בוחרים במודע להזיק לעצמם".
האיש התגייס לצה"ל בשנת 1974 ושירת כגשש. כשנה לאחר מכן התפרצה אצלו מחלת נפש – סכיזופרניה פרנואידית – שהוכרה בדרגת נכות של 70%.
לפני כשנתיים ביקש להכיר במחלת ריאות כרונית בה לקה כ"נכות מוסבת". הוא טען כי המחלה הריאתית היא תולדה של עישון כבד (חמש קופסאות ביום) שנבע ממצבו הנפשי.
לייעוץ בענייני נכי צה"ל:
עו"ד נכי צה"ל
ועדה רפואית מחוזית דחתה טענותיו בדבר קשר סיבתי בין הסכיזופרניה למחלת הריאות, וקבעה שהמחלה ריאתית נובעת מהמשך העישון רב השנים.
האיש ערער לוועדה רפואית עליונה, צירף חוות דעת מומחה וטען שקיים קשר סיבתי מובהק בין סכיזופרניה לבין עישון.
לפני חודשים ספורים הוועדה העליונה הפכה את החלטת הוועדה המחוזית והכירה במחלת הריאות כנכות מוסבת של 80%. על החלטה זו הגישה המדינה ערעור בביהמ"ש המחוזי בחיפה.
המדינה טענה, בין היתר, כי מחלת הריאות נגרמה עקב העישון ועל כן לא מדובר ב-"קשר בלתי אמצעי" כפי שנדרש לפי תקנות הנכים. לטענתה, העישון "קטע" את הקשר הסיבתי, קל וחומר כשמדובר בפעולה הידועה כמזיקה לבריאות, שהמשיב בחר בה.
עוד נטען כי כעניין של מדיניות רפואית ומשפטית, יש לקבוע כי המדינה אינה אחראית למעשיו של מי שעוסק ביודעין בפעולה מזיקה כמו עישון או שתייה מופרזת של אלכוהול.
המשיב מבקש כאן למעשה להכיר בקשר סיבתי רפואי שאיננו ישיר שכן נכנס גורם העישון כגורם ביניים שהוא זה שגרם כנראה למחלתו הריאתית.
המשיב טען כי מחלת הנפש משפיעה על שיקול הדעת שלו ומחלישה את כושר הרצייה שלו ויכולתו להימנע מעישון.
לטענתו, משנקבע קשר סיבתי בין מחלת הסכיזופרניה לבין העישון המוגבר, מכך יוצא גם קשר סיבתי רפואי משלים למחלה הריאתית.
שיתאמץ
השופטת ריבי למלשטריך-לטר קיבלה הערעור. השופטת הסבירה כי גם מעשנים שאינם חולים במחלת נפש נסחפים לעישון כבד. העישון – שהוא חוליה נוספת שבין מחלת הנפש לבין המחלה הריאתית – מוציא את הקשר הסיבתי מההגדרה הנדרשת בתקנות הנכים להיותו קשר "בלתי אמצעי".
מעבר לכך, השופטת הוסיפה נימוק ערכי. עישון היא פעולה יזומה ונשלטת גם אם נדרש מאמץ רציני לשלוט בה. "האם ראוי שהקופה המתוקצבת במשורה לאגף השיקום תכסה גם נכים העוסקים ביודעין בפעילות מזיקה שמתריעים מפני נזקה בכל פורום אפשרי, רפואי וציבורי?" שאלה השופטת, וגם ענתה: "האחריות של המדינה מסתיימת במקום שאנשים בוחרים במודע להזיק לעצמם".
גם אם מחלת הנפש מחלישה את כוח הרצון של המשיב, מצב זה אינו שונה מפגיעות קשות אחרות, שמביאות לדכדוך רב, הוסיפה השופטת.
כמו כן, השופטת קיבלה את טענת המדינה והצביעה גם היא על שיקול המדיניות. השופטת העירה כי כספי קופת הנכים מוגבלים, ולכן ככל שנרחיב את הזכאות של נכים בגין "נכות מוסבת" גם למקרים של גורמים זרים מתערבים, נקטין את הזכות של נפגעים אחרים שסיכנו עצמם למען המדינה.
לכן, בסיכומו של דבר, הערעור התקבל, והחלטת הוועדה להכיר במחלת הריאות כנכות בוטלה.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערערת: עו"ד אוסנת בן אברהם
- ב"כ המשיב: עו"ד פסקל
* עוה"ד רוברט פאר ופליקס גרובשטיין עוסקים בייצוג נכי צה"ל.
** הכותבים לא ייצגו בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין