בעלי חברת "י.א. מרכז מזון כפר תבור" רקמו לכאורה קנוניה, רוקנו את סניפי החברה מסחורה וברחו לחו"ל עם חובות עתק. בשבוע שעבר ביהמ"ש המחוזי בנצרת קיבל את בקשת עובדי החברה והוציא צו פירוק זמני, עד שתתברר התמונה במלואה.
החברה הוקמה ב-2004 וניהלה רשת של ארבעה סופרמרקטים – בחצור הגלילית, כפר תבור, ערד ונתיבות. לפני כשלושה שבועות, סגרה החברה את ארבעת הסניפים בפתאומיות, פיטרה את עובדיה והפסיקה בבת אחת את פעילותה.
לייעוץ בתחום:
עורך דין דיני תאגידים
קצת לפני כן, בסוף אוגוסט, היא מכרה לכאורה את הסניף בחצור הגלילית לאישה שעבדה שם כמנהלת הסניף. מדוע "לכאורה"? כיוון שכפי שציין השופט ערפאת טאהא, המהלך מעורר "יותר מאשר סימני שאלה".
עובדי החברה, שמצאו את עצמם מול שוקת שבורה, הגישו בביהמ"ש המחוזי בנצרת בקשה לצו פירוק זמני נגד החברה. בבית המשפט הם סיפרו כי נאמר להם שהסניפים ייסגרו לצורך שיפוץ, אולם בפועל השיפוץ לא בוצע ומלאי הסניפים הוברחו לסניף בחצור הגלילית או נמכרו במכירות חיסול.
בעיקרו של דבר, העובדים טענו כי החברה הבריחה את כל נכסיה, מבלי ששילמה את חובותיה (או שילמה בשיקים דחויים שלא כובדו), ונותרה חייבת לעובדים לספקים, ולנושים השונים לפחות 21 מיליון שקל.
ביהמ"ש מינה מנהלת מיוחדת, שהגישה דו"ח ראשון ממנו נראה שבעל המניות בחברה, ביחד עם מנהליה, ביצעו לכאורה קנוניה במטרה לעקוץ ולהונות את נושי החברה ועובדיה. לפי הנטען, הם רכשו סחורה בהיקפים גדולים ללא כוונה לשלם עבורה, העסיקו עובדים מבלי לשלם את משכורותיהם ולאחר מכן פעלו להברחת נכסי החברה ושלשלו את התמורה לכיסם הפרטי.
הכונס הרשמי, שסבר כי "יש דברים בגו", תמך בבקשת העובדים והציע שבית המשפט ימסור למנהלת המיוחדת את הסמכות להפעיל את הסניף, יורה על מכירת המוצרים הפסידים וייתן הוראות בכל הנוגע לנכסי החברה.
רוכשת הסניף בחצור הגלילית – אחת המשיבות בהליך – טענה שרכשה אותו מהחברה כדת וכדין, תמורת סכום הולם של מיליון שקל, ששולמו במועדים שונים. לטענתה, מדובר בקניין שלה ואין כל הצדקה למסור למנהלת המיוחדת סמכויות כלשהן בנוגע לסניף זה.
היא אף סיפרה שהשקיעה בו את כל מרצה ומוכנה להמשיך ולהפעיל את העסק כפי שהיה.
שותפה לקנוניה?
לאחר שעיין בדו"ח המנהלת המיוחדת והקשיב לדברי העובדים והספקים, השופט טאהא הגיע למסקנה כי "עולה תמונה עגומה שלפיה ביצעו בעל המניות בחברה והמנהלים שלה לכאורה מעשה עוקץ".
גם בנוגע לסניף חצור הגלילית, השופט הטיל ספק באותנטיות ההסכם שנחתם בין הרוכשת לבעלים, ואף העלה חשד שמא היא מהווה חוליה בקנוניה.
השופט, שתהה כיצד עובדת שמרוויחה 9,000 שקל בחודש יכולה לשלם פתאום 200 אלף שקל במזומן (התשלום הראשון לדבריה), הבהיר כי לא הוצגו אף אסמכתאות לתשלום והצביע על סתירות רבות בגרסתה למקור הכספים.
בסיכומו של דבר, לנוכח התהיות הרבות, השופט נתן צו פירוק זמני וקבע כי סמכויות ניהול החברה יועברו למנהלת המיוחדת, שתפעל לכינוס נכסי החברה ותפעיל את סניף חצור הגלילית כעסק חי עד שתתברר התמונה המלאה ותינתן הכרעה סופית בנוגע לטענות הרוכשת.
ההחלטה הסתיימה בהוראות מפורטות למנהלת המיוחדת בנוגע לפתיחת חשבון בנק, גביית כספים והגשת דו"ח בדבר מצבת נכסי החברה.
כמו כן, ניתן צו מניעה האוסר על בעלי החברה לבצע כל שינוי או העברת נכסים או כספים כלשהם הנמצאים ברשותם או בחשבונות הבנק שלהם.
אחרי החגים ימשיך בית המשפט לדון ולברר את זכויות הרוכשת בסניף חצור הגלילית.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
* עורך דין יוחנן דוניץ ממשרד עו"ד דב דוניץ ושות' עוסק בדיני תאגידים
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין