פר"ק 38779-09-16 ברבי נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

בפניי בקשה למתן צו פירוק זמני כנגד החברה בהתאם לסעיפים 300(ב) ו- 263 לפקודה.

החברה הוקמה בשנת 2004 וניהלה עד לשבוע האחרון רשת של ארבעה סופרמרקטים, בחצור הגלילית, כפר תבור, ערד ונתיבות. ביום 12.9.2016 או בסמוך לכך סגרה החברה את ארבעת הסניפים שבבעלותה, פיטרה את עובדיה והפסיקה בבת אחת את פעילותה. את הסניף בחצור הגלילית היא לכאורה מכרה בתאריך 31.8.2016 למשיבה מס' 1 (להלן: "שלי חמו"), אשר עד אותה עת הייתה עובדת שכירה של החברה וניהלה מטעמה את סניף חצור הגלילית.

על פי הנטען בבקשה, החברה הבריחה את כל נכסיה, הסחורה והמלאים שהיו בסניפי החברה בכפר תבור, נתיבות וערד הועברו לסניף חצור הגלילית שלכאורה נמכר לשלי חמו ולמחסן שאף הוא נמצא בחצור הגלילית, מבלי שהחברה שילמה את חובותיה לעובדים ולספקי החברה. נטען עוד, כי השיקים שהחברה מסרה לעובדים בגין משכורותיהם לא כובדו על ידי הבנק וכך גם שיקים רבים אחרים שהחברה מסרה לספקים של החברה ולנותני השירות שלה. עוד נטען, כי החברה נותרה חייבת לעובדים ולספקים השונים לפחות 21 מיליון ₪. בשל הבעיות הכספיות אליהן נקלעה החברה היא פיטרה בחודש אוגוסט חלק מהעובדים שעבדו בסניף ערד וחלק מהספקים הפסיקו לספק סחורה לחברה. במצב דברים זה, כך נטען, אין החברה יכולה לפרוע את חובותיה לנושים השונים, לרבות לספקים ולעובדים שלה.

בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד על ידי כב' סגן הנשיא ארבל מונתה באופן ארעי עו"ד עדי גילה חכמון כמנהלת מיוחדת זמנית לנכסי החברה, אשר הוסמכה להעמיד שמירה על נכסי החברה לבל יילקח כל נכס מנכסי החברה מכל סניפי החברה, לרבות סניף חצור הגלילית.

לקראת הדיון שהתקיים בפניי במעמד הצדדים ביום 18.9.2016, הגישה המנהלת המיוחדת דו"ח ראשון אודות החברה, ממנו עולה תמונה עגומה לפיה בעל המניות בחברה ביחד עם מנהלי החברה ביצעו לכאורה קנוניה במטרה להונות את נושי החברה. על פי הנטען, בעל המניות ומנהלי החברה רכשו סחורה בהיקפים גדולים ללא כוונה לשלם עבורה, העסיקו עובדים מבלי לשלם את משכורותיהם ולאחר מכן פעלו להברחת נכסי החברה והמלאים שלה ושלשלו את התמורה לכיסם הפרטי מבלי שפרעו קודם את חובות החברה. לטענת המנהלת המיוחדת מדובר בקנוניה שנרקחה ותוכננה מראש, במסגרתה הם ביקשו לעקוץ את ספקי החברה ועובדיה. במהלך הדיון שהתקיים כאמור בפניי ביום 18.9.2016 התברר מדברי המנהלת המיוחדת כי בעל המניות של החברה, מר יוסף שנאס-אבזאק והמנהל שלה, מר אלעד אילוז, עזבו את הארץ.

שלי חמו טענה בפניי, כי היא רכשה מהחברה את הסניף בחצור הגלילית כדת וכדין, ושילמה בתמורה סכום של 1,000,000 ₪ המהווים תמורה הולמת ומלאה בעבור הסניף. לטענתה, סכום זה שולם באופן הבא: 200,000 ₪ שולמו במזומן במעמד החתימה על ההסכם והיתרה שולמה בשיקים עתידיים על סך 80,000 ₪ כל אחד, כאשר מועדי פירעון השיקים הם החל מחודש אוקטובר שנה זו ואילך. בהתאם לדברי שלי חמו ובאת כוחה, שיקים אלה אמורים היו להיפרע מפעילות הסניף בחצור. לטענתה, היא הקימה את סניף חצור, היא השקיעה בו את כל מרצה והיא מוכנה להמשיך ולהפעיל את העסק כפי שהיה ואף להעסיק את העובדים שמוכנים להמשיך ולעבוד אתה. לטענתה, מדובר בקניין שלה, היא שילמה תמורתו באופן ומלא ועל כן, אין כל הצדקה למסור למנהלת המיוחדת סמכויות כלשהן בכל הנוגע לסניף חצור הגלילית שנרכש על ידה.

ב"כ הכנ"ר תמך בבקשה למינוי מפרק זמני ובמתן סמכויות למנהלת המיוחדת גם בנוגע לסניף חצור הגלילית. הוא טען, כי התנהלות בעלי המניות של החברה ושל שלי חמו והנסיבות שבהן נחתם הסכם הרכישה בנוגע לסניף חצור הגלילית מעוררות הרבה סימני שאלה ומעידות שיש דברים בגו כלשונו. על כן, הוא הציע כי בית המשפט ימסור למנהלת המיוחדת סמכויות הפעלה של הסניף בחצור הגלילית, יורה על מכירת המוצרים הפסידים וייתן הוראות בכל הנוגע לנכסי החברה.

ב"כ החברה טענה, כי היא מחזיקה בייפוי כוח שניתן למשרד עו"ד אלי עמר לפני כשבועיים בעניינים אחרים של החברה שאינם נוגעים לבקשה למתן צו פירוק זמני נגד החברה. היא הוסיפה, כי אין לה פרטים כלשהם בנוגע לטענות המופנות נגד החברה, אין ברשותה מסמכים, וכל אשר נאמר לה על ידי בני המשפחה של בעל החברה הוא שהוא עזב את הארץ בשל איומים על חייו. בשל כך לא יכולה הייתה ב"כ החברה למסור פרטים כלשהם שיש בהם כדי לשפוך אור על התנהלותה בשבועיים האחרונים ובאשר למהלכים שבוצעו על ידי בעל המניות והמנהל של החברה, באשר לריקון סניפי החברה, הפסקת פעילותה ומכירת סניף חצור הגלילית לשלי חמו.

לאחר שעיינתי בבקשה, בדו"ח של המנהלת המיוחדת ושמעתי את טענות הצדדים בדיון מיום 18.9.2016, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.